פתיחת התפריט הראשי

פרשה עחעריכה

בראשית רבה פרשה עח פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז


א. עריכה

"וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר" כתיב (איכה ג,): "חדשים לבקרים רבה אמונתך" אר"ש בר אבא על שאתה מחדשנו בכל בקר ובקר אנו יודעים שאמונתך רבה להחיות לנו את המתים א"ר אלכסנדרי ממה שאתה מחדשנו בבוקרן של מלכיות אנו יודעים שאמונתך רבה לגאלנו ר' חלבו בשם ר"ש בר נחמן אמר לעולם אין כת של מעלה מקלסת ושונה, אלא בכל יום בורא הקב"ה כת של מלאכים חדשה והן אומרים שירה חדשה לפניו והולכין להם. א"ר ברכיה השבתי את ר' חלבו והא כתיב ויאמר שלחני כי עלה השחר והגיע זמני לומר שירה א"ל חנוקא סברת למחנקני אמרית מה הוא דין דכתיב ויאמר שלחני כי עלה השחר א"ל זה מיכאל וגבריאל שהן שרים של מעלה דכולא מתחלפין ואינון לא מתחלפין. אנדריינוס שחיק טמיא שאל את ר"י בן חנניה א"ל אתם אומרים אין כת של מעלה מקלסת ושונה אלא בכל יום ויום הקב"ה בורא כת של מלאכים חדשים והן אומרים שירה לפניו והולכין להן א"ל הין א"ל ולאן אינון אזלין אמר מן הן דאיתבריין א"ל ומן אן הן איתבריין א"ל מן נהר דינור א"ל ומה עסק דנהר דינור א"ל כהדין ירדנא דלא פסיק לא ביממא ולא בליליא א"ל ומן אן הוא אתי א"ל מן זיעתהון דחייתא דאינון מזיעין מן טעינון כורסיא דהקב"ה א"ל סונקתדרון שלו והא הדין ירדנא מהלך ביממא ולית הוא מהלך בליליא אמר נטר הוינא בבית פעור כמה דהוה מהלך ביממא מהלך בליליא. ר"מ ור"י ור"ש, ר"מ אומר מי גדול השומר או הנשמר מן מה דכתיב (תהלים צא) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך הוי הנשמר גדול מן השומר ר"י אומר מי גדול הנושא או הנישא מן מה דכתיב (שם) על כפים ישאונך הוי הנישא גדול מן הנושא ר"ש אמר מן מה דכתיב ויאמר שלחני הוי המשלח גדול מן המשתלח:


ב. עריכה

ויאמר שלחני שהגיע זמן קילוסי לקלס להקב"ה אמר לו יקלסו חביריך אמר לו איני יכול למחר אני בא לקלס והן אומרין לי כשם שלא קילסת אתמול כך אין אתה מקלס היום אמר שייצא סייבת לא אשלחך כי אם ברכתני אמר לו אותן המלאכים שבאו אצל אברהם לא פירשו ממנו אלא בברכה אמר לו אותן נשתלחו על מנת כך אבל אני לא נשתלחתי לכך אמר לו שייצת סייבת לא אשלחך ר' לוי בשם ר"ש בר נחמן אמר א"ל מלאה"ש על ידי שגלו מסטורין של הקב"ה נדחו ממחיצתן מאה ול"ח שנה אשמע לך ואדחה ממחיצתי אמר שייצת סייבת לא אשלחך כי אם ברכתני א"ר הונא בסוף אמר אני מגלה לו אם א"ל הקב"ה למה גלית לו אני אומר לפניו רבש"ע נביאיך גוזרין גזירות ואין אתה מבטל גזירתן ואני הייתי יכול לבטל גזירתם אמר לו עתיד הוא להגלות עליך בבית אל ולהחליף את שמך ואני עומד שם הה"ד (הושע יב) בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו עמך אין כתיב כאן אלא ושם ידבר עמנו:


ג. עריכה

ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך (ישעיהו מד) מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר משהוא מקיים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים אין אנו יודעים שהוא אומר (שם) לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה אלא מלאך אחד שנגלה על אבינו יעקב הה"ד ויאמרו אליו מה שמך לא יעקב ועצת מלאכיו ישלים שנגלה הקב"ה על אבינו יעקב בשביל לקיים גזירתו של אותו מלאך שאמר לו לא יעקב ואף הקב"ה אמר לו כן הה"ד ויאמר לו אלהים שמך יעקב וגו' לא יעקב יאמר בר קפרא אמר כל מי שהוא קורא לאברהם אברם עובר בעשה א"ר לוי בעשה ולא תעשה ולא יקרא עוד וגו' בלא תעשה והיה שמך אברהם בעשה והרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם דכתיב (נחמיה ט) אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם וגו' ספור הוא מספר ואומר שעד שהוא אברם בחרת בו דכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה אלא הוא שנצטווה עליה דכוותה הקורא לישראל יעקב עובר בעשה תני לא שיעקר שם יעקב אלא כי אם ישראל יהיה שמך ישראל יהיה עיקר ויעקב טפילה ר' זכריה בשם ר' אחא מכל מקום יעקב שמך אלא כי אם ישראל יהיה שמך יעקב עיקר וישראל מוסיף עליו כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל נתגוששת עם העליונים ויכולת להם ועם התחתונים ויכולת להם עם העליונים זה המלאך ר' חמא בר חנינא אמר שרו של עשו היה הוא דהוא א"ל כי ע"כ ראיתי פניך כראות פני אלהים מה פני אלהים דין אף פניך דין מה פני אלהים (שמות כג) ולא יראו פני ריקם אף את לא יראו פני ריקם עם התחתונים ויכולת להם זה עשו ואלופיו ד"א כי שרית עם אלהים את הוא שאיקונין שלך חקוקה למעלה:


ד. עריכה

וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך רב אמר בשם רבי יוסי בר דוסתאי כתוב אחד אומר (תהלים קמז) מונה מספר לכוכבים וגו' שמות יקרא וכתוב אחד אומר (ישעיהו מ) המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא אלא מלמד שיש שם שינוי לא כשם שנקרא עכשיו כך הוא נקרא לאחר זמן שנאמר (שופטים יג) ויאמר לו מלאך ה' למה זה תשאל לשמי והוא פלאי אינו יודע איזה שם אני מתחלף:


ה. עריכה

ויזרח לו השמש וגו' א"ר ברכיה ולמי לא זרחה השמש אלא לו לרפואתו אבל לאחרים אורה ר"ה בשם ר' אחא אמר כך היתה השמש מרפא באבינו יעקב ומלהטת בעשו ובאלופיו אמר לו הקב"ה את סימן לבניך מה את השמש מרפא בך ומלהטת בעשו ובאלופיו כך בניך תהא השמש מרפא בהן ומלהטת בעובדי כוכבים מרפא בהן (מלאכי ג) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ומלהטת בעובדי כוכבים (שם) הנה היום בא בוער כתנור וגו' והוא צולע על ירכו ריב"ל הוה סליק לרומי וכיון דאתא לעכו נפק ר' חנינא לקדמותיה אשכחיה מטלע על ירכו א"ל את דמי לסבך והוא צולע על ירכו:


ו. עריכה

על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה א"ר חנינא למה נקרא שמו גיד הנשה שנשה ממקומו ר"ה אמר האי פקוקלתא דגידא שרי וישראל קדושים אסרו אותו עליהם ר' יהודה ור' יוסי ר"י אמר באחת מהן נגע ואחת מהן נאסרה ר' יוסי אמר באחת מהן נגע ושתיהן נאסרו אית תנא תני הדעת מכרעת שהוא של ימין כדברי ר' יהודה ואית תנא תני הדעת מכרעת שהוא של שמאל כר' יוסי מאן דאמר הדעת נוטה שהוא של ימין ויגע בכף ירכו ומ"ד הדעת מכרעת שהוא של שמאל שנא' כי נגע בכף ירך יעקב:


ז. עריכה

וישא יעקב את עיניו וירא וגו' א"ר לוי ארי הוה כעס על הבהמה והחיה אמרין מאן אזיל ומפייס יתיה אמר להון הדין תעלא אתון להכא דאנא ידע תלת מאה מתלין ואנא מפייס יתיה אמרין ליה אגומין הלך ציבחר וקם ליה א"ל מה דין אמר להון אנשית מאה אמרין ליה אית במאתן ברכאן הלך ציבחר וקם ליה אמרין ליה מה דין א"ל אנשית אף מאה א"ל אף במאה ברכאן וכיון דמטא תמן אמר אנשית כולהון אלא כל חד וחד יפייס על נפשו כך יעקב אבינו רבי יהודה בר סימון אמר יש בי כח לערוך תפלה ר' לוי אמר יש בי כח לערוך מלחמה וכיון דמטא ויחץ את הילדים וגו' אמר כל איניש ואיניש דכוותא תקום ליה:


ח. עריכה

וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשׁוֹנָה הדא אמרה אחרון אחרון חביב והוא עבר לפניהם הה"ד (תהלים קג) כרחם אב על בנים תני ר' חייא כרחמן שבאבות ואי זה הוא רחמן שבאבות ר"י אמר זה אברהם אמר אברהם (בראשית יח) חלילה לך מעשות כדבר הזה ר' לוי אמר יעקב והוא עבר לפניהם אמר טב דיגע בי ולא בהון וישתחו ארצה שבע פעמים למה שבע על שם (משלי כד) כי שבע יפול צדיק וקם ד"א למה שבע אמר לו הוי רואה את עצמך כאלו את נתון לפנים משבעה קינקלין ויושב ודן ואני נדון לפניך ואת מתמלא עלי רחמים א"ר חנינא בר יצחק לא זז משתטח והולך משתטח והולך עד שהכניס מדת הדין למדת רחמים:


ט. עריכה

וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ נקוד עליו אר"ש בן אלעזר בכ"מ שאתה מוצא הכתב רבה על הנקודה אתה דורש את הכתב הנקודה רבה על הכתב אתה דורש את הנקודה כאן לא כתב רבה על הנקודה ולא נקודה רבה על הכתב אלא מלמד שנכמרו רחמיו באותה השעה ונשקו בכל לבו אמר לו ר' ינאי אם כן למה נקוד עליו אלא מלמד שלא בא לנשקו אלא לנשכו ונעשה צוארו של אבינו יעקב של שיש וקהו שיניו של אותו רשע ומה ת"ל ויבכו אלא זה בוכה על צוארו וזה בוכה על שיניו ר' אבהו בשם ר' יוחנן מייתי לה מן הכא (שיר השירים ז) צוארך כמגדל השן וגו':


י. עריכה

וַיִּשָּׂא עֵינָיו א"ר בנימין בר לוי לפי ששמענו חנינה באחד עשר שבטים ולא שמענו בשבט בנימין והיכן שמענו להלן (בראשית מג) ויאמר אלהים יחנך בני ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין ותגש גם לאה וילדיה וגו' ביוסף כתיב ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו אלא אמר יוסף הרשע הזה עינו רמה שלא יתלה עיניו ויביט את אמי וגבהה קומתו וכסה אותה הוא דכתיב ביה (שם מט) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בן פורת רביית עלי עין בן פרות רביית יוסף בן פורת עלי עין בן פורת רביית יוסף רבי ברכיה בשם ר' סימון אמר עלי לפרוע לך מן אותה העין:


יא. עריכה

וַיֹּאמֶר מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי כל אותו הלילה נעשו מלאה"ש כתות כתות וחבורות חבורות והיו פוגעין באלין דעשו והוון אמרין להון מן דמאן אתון והן אומרין מן דעשו והן אומרין הכו הכו יהבון להון מן דבר בריה דאברהם והן אומרין יהבון להון מן דבריה דיצחק והן אומרין יהבון להון כיון דהוו אמרי מן דאחוי דיעקב אנן הוו אמרין שבקון להון מן דידן אינון בצפרא א"ל מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי וגו' א"ל אמרין לך כלום א"ל מיכתת אנא גביהון ויאמר למצא חן וגו' ויאמר עשו יש לי רב מכות אחי יהי לך וגו' ד"א וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֵשׁ לִי רָב וְגוֹ' א"ר אייבו לפי שהיו הברכות מפוקפקות בידו והיכן נתאוששו לו כאן מן דא"ל אחי יהי לך אשר לך א"ר אלעזר אין קיום הגט אלא בחותמיו שלא תאמר שאלולי שרימה יעקב אבינו את אביו לא נטל הברכות תלמוד לומר אחי יהי לך אשר לך:


יב. עריכה

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אַל נָא אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי כִּי עַל כֵּן וְגוֹ' כִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלֹהִים מה פני אלהים דין אף פניך דין מה פני אלהים ולא יראו פני ריקם אף את ולא יראו פניך ריקם קח נא את ברכתי אשר הובאת לך אמר לו כמה יגיעה יגעתי עד שתבא לידי אבל אתה מאליה היא באה אצלך אשר הבאתה אין כתיב כאן אלא אשר הובאת מאליה באה לידך ויפצר בו ויקח מתחמי חזר וידיה פשטה יהודה ב"ר סימון אמר (תהלים סח) מתרפס ברצי כסף מתיר את הפס ומתרצה בכסף ריש לקיש סליק למשאל בשלמיה דרבינו א"ל צלי עלי דהדא מלכותא בישא סגין א"ל לא תסב מן בר אנש כלום ולית את יהיב כלום מן דיתיב גביה אתא חדא איתתא טעינא ליה חדא דסיקרין וחדא סכין בגווה קם נסב סכינא והדר לה דיסקרא אתא חד בלדר מן מלכותא וחמא יתה וחמדה ונסבה בפתי רמשא סליק ר"ל למשאל בשלמיה דרבינו וחמא יתיה שחיק א"ל למה את שחיק א"ל ההיא סכינא דחמיתיה יתיה אתא חד בלדר מן מלכותא וחמא יתיה וחמדה ונסבה א"ל לא כן אמרית לך לא תיסב מן בר נש כלום ולית את יהיב כלום חד עמא דארעא א"ל לר' הושעיה אין אמרת לך חדא מילתא טבא את אמרת בצבורא מן שמי א"ל מה היא א"ל כל אותן הדורונות שנתן אבינו יעקב לעשו עתידין אומות העולם להחזירן למלך המשיח לעת"ל מאי טעמיה (שם עב) מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו יביאו אין כתיב כאן אלא ישיבו א"ל חייך מלה טבא אמרת ומן שמך אנא אומר לה:


יג. עריכה

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים וְגוֹ' זה משה ואהרן והצאן והבקר עלות עלי אלו ישראל שנא' (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם ר"ה בשם ר' אחא אמר אילולי רחמיו של הקב"ה ודפקום יום אחד כבר מתו כל הצאן בימי אדריינוס ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר אדוני יודע כי הילדים רכים זה דוד ושלמה והצאן והבקר עלות עלי אלו ישראל שנאמר ואתנה צאני וגו' ר"ה בשם ר' אחא אמר אלולי רחמיו של הקב"ה כבר מתו כל הצאן בימי המן:


יד. עריכה

יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ א"ל מבקש את שנהא שותף עמך בעולמך א"ל יעבר נא אדוני לפני עבדו א"ל ואין אתה מתירא מדוכסי ומן אפרכי ומן אסטרטילי (אסטרלטי) א"ל ואני אתנהלה לאטי להוני להוני אנא מהלך כמה דתימא (ישעיהו ח) את מי השילוח ההולכים לאט ד"א בפנים כרוכות אני מהלך כמה דתימא (שמואל א כא) הנה היא לוטה בשמלה עד אשר אבא אל אדוני שעירה א"ר אבהו חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שהלך יעק"א אצל עשו להר שעיר מימיו אפשר יעקב אמתי היה ומרמה בו אלא אימתי הי' הוא בא אצלו לעתיד לבא הה"ד (עובדיה א) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו:


טו. עריכה

וַיֹּאמֶר לוֹ עֵשָׂו אַצִּיגָה נָא עִמְּךָ וְגוֹ' בקש ללותו ולא קבל עליו רבינו כד הוה סליק למלכותא הוה מסתכל בהדא פרשתא ולא הוה נסיב ארמאה עמיה חד זמן לא אסתכל בה ונסב עמיה רומאין (ארמאין) ולא הגיע לעכו עד שמכר הסוס שלו. וַיָּשָׁב בְּיוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה וד' מאות איש שהיו עמו היכן הם נשמטו כל או"א הלך לדרכו אמרו שלא נכוה בגחלתו של יעקב אימתי פרע להן הקב"ה להלן (שמואל א ל) ולא נותר מהם איש כי אם ד' מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים וינוסו:


טז. עריכה

וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה כמה שנים עשה אבינו יעקב בסוכות ר' אבא אמר י"ח חודש סוכות ובית וסוכות ובבית אל ששה חדשים ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר כל אותן חדשים שעשה בבית אל היה מכבד את עשו באותו דורון ר' אבין בשם ר' חוניא אומר ט' שנים היה מכבד את עשו באותו דורון ר' פנחס בשם ר' אבא אמר כל אותן השנים שעשה יעק"א בבית אל לא נמנע מלנסך א"ר חנן כל מי שהוא יודע כמה נסוכים ניסך יעקב אבינו בבית אל יודע לחשב את מי טבריה:

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.