בראשית רבה עא יד

יד. [ עריכה ]
וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי וגו' (בראשית כט, יד), אָמַר לוֹ מֶלֶךְ הָיִיתִי סָבוּר לַעֲשׂוֹתְךָ עָלַי, וּכְדֵין דְּלֵית גַּבָּךְ כְּלוּם, אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה, כְּהָדֵין גַּרְמָא אֲנִי מַחֲלֵיק לָךְ. וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים, אָמַר רַבִּי אַמֵּי לִמְדָתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ עַד הֵיכָן צָרִיךְ אָדָם לְהִטַּפֵּל בִּקְרוֹבָיו עַד חֹדֶשׁ יָמִים. (בראשית כט, טו): וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי וגו' וַעֲבַדְתַּנִּי חִנָּם, אֶפְשָׁר כֵּן, אֶלָּא אִין הֲוַת פּוֹעֳלָא בַּעֲשָׂרָה פּוֹלָרִין הֲוָה יָהֵיב לֵיהּ חֲמִשָּׁה פּוֹלָרִין, וְאִם הֲוַת מוֹבִילוּתֵיהּ בְּו' פּוֹלָרִין הֲוָה יָהֵיב לֵיהּ בְּג' פּוֹלָרִין, אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ סָבוּר מָמוֹן אֲתֵית בְּעֵי מִינָךְ, לָא אֲתֵית אֶלָּא בְּגִין תַּרְתֵּין טַלְיָתָא.