בראשית רבה נג יא

יא.    [ עריכה ]

יא. ותרא שרה את בן הגר המצרית אמר רבי שמעון בן יוחאי רבי עקיבא היה אומר בו דבר לגנאי ואני אומר בו דבר לשבח דרש רבי עקיבא (בראשית כא) ותרא שרה וגו' אין מצחק אלא גלוי עריות היך מד"א (שם לט) בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי מלמד שהיתה אמנו שרה רואה אותו לישמעאל מכביש גנות וצד נשי אנשים ומענה אותן תני רבי ישמעאל אומר אין הלשון הזה של צחוק אלא עבודת כוכבים שנאמר (שמות לב) וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק מלמד שהיתה אמנו שרה רואה את ישמעאל בונה בימוסיות וצד חגבים ומקריב עליהם רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אין הלשון הזה צחוק אלא לשון שפיכות דמים היך מה דאת אמר (שמואל ב ב) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו רבי עזריה משום רבי לוי אמר אמר ליה ישמעאל ליצחק נלך ונראה חלקינו בשדה והיה ישמעאל נוטל קשת וחצים ומורה כלפי יצחק ועושה עצמו כאילו מצחק הדא הוא דכתיב (משלי כב) כמתלהלה היורה זקים וגו' כן איש רמה את רעהו ואומר הלא מצחק אני ואומר אני בו דבר לשבח אין לשון הזה של צחוק אלא לשון ירושה שבשעה שנולד אבינו יצחק היו הכל שמחים אמר להם ישמעאל שוטים אתם אני בכור ואני נוטל פי שנים שמתשובת אמנו שרה לאברהם כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני אתה למד כי לא יירש עם בני אפי' שאינו יצחק ועם יצחק אף על פי שאינו בני קל וחומר עם בני עם יצחק: