בראשית רבה מט יא


יא. עריכה

"וַיַּעַן אַבְרָהָם וְיֹאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי [וְגוֹ', וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר]" אמר: אִלו הרגני אמרפל - לא הייתי עפר, ואי שְרפני נמרוד - לא הייתי אפר.
אמר לו הקב"ה: חייך! אתה אמרת "ואנכי עפר ואפר", חייך שאני נותן לבניך כפרה בהם. שנאמר: (במדבר יט, יז): "וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת" (שם, ט) "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֶת אֵפֶר הַפָּרָה".
תנינן (משנה, תענית ב, א): "סדר תעניות כיצד? מוציאין את התיבה ברחוב העיר וכו' ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה". רבי יודן בר מנשה ור' שמואל בר נחמן; חד אמר זכותו של אברהם, וחד אמר זכותו של יצחק. מאן דאמר זכותו של אברהם - "אנכי עפר ואפר"; מאן דאמר זכותו של יצחק - אפר בלבד. מילתא דרבי יודן פליגא אהא דרבי יהודה בן פזי דהוה מכריז בציבורא ואמר: כל מאן דלא מטא שליחא דציבורא לגביה למיתן קיטמא ברישיה יסב איהו קימטא ויהיב ברישיה מילתיה דרבי יהודה בן פזי אמר הוא עפר והוא אפר: