בראשית רבה לד יג
<< · בראשית רבה · לד · יג · >>
[ט, ג - ד] "כל רמש אשר הוא חי, אך בשר בנפשו דמו," ר' יוסי בר איבו בשם ר' יוחנן אדם הראשון שלא הותר לבשר תאוה לא הוזהר על אבר מן החי אבל בני נח שהותרו לבשר תאוה הוזהרו על אבר מן החי, אך להביא את החונק עצמו,יכול כשאול, ת"ל אך, יכול כחנניה מישאל ועזריה ת"ל אך, מיד כל חיה, זה המוסר את חבירו לחיה להרגו, מיד איש אחיו, זה השוכר את אחרים להרוג את חבירו, ד"א מיד כל חיה אדרשנו, אלו ד' מלכיות מיד האדם מיד איש אחיו זה עשו דכתיב(בראשית לב) הצילני נא מיד אחי מיד עשו, אדרוש את נפש האדם אלו ישראל שנאמר (יחזקאל לד) ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם.