בראשית רבה יט ג
<< · בראשית רבה · יט · ג · >>
ותאמר האשה אל הנחש -- והיכן היה אדם באותה שעה? אבא בר קורייה אמר: נתעסק בדרך הארץ וישן לו.
רבנן אמרי: נטלו הקדוש ברוך הוא והחזירו בכל העולם כולו. אמר לו: כאן בית נטע, כאן בית זרע, הדא הוא דכתיב (ירמיה ב): בארץ לא עבר בה איש, ולא ישב אדם שם. לא ישב אדם הראשון שם.
ומפרי העץ אשר בתוך הגן וגו' ולא תגעו בו -- הדא הוא דכתיב (משלי ל) אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת. תני ר' חייא: שלא תעשה את הגדר יותר מן העיקר, שלא יפול ויקצץ הנטיעות. כך אמר הקב"ה: כי ביום אכלך ממנו וגו'. והיא לא אמרה כן, אלא: "אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו". כיון שראה אותו עוברת לפני העץ, נטלה ודחפה עליו. אמר לה: הא לא מיתת, כמה דלא מיתת במקרביה, כן לא מיתת במיכליה, אלא כי יודע אלהים כי ביום וגו':