בראשית רבה ז ב
<< · בראשית רבה · ז · ב · >>
יעקב איש כפר נבוראי הורה בצור: דגים טעונין שחיטה. שמע ר' חגי, שלח ליה: תא לקי. אמר ליה: בר אינש דאמר מלתא מן אורייתא, לקי? אמר ליה: מניין היא דאורייתא? אמר ליה: מן הדא, דכתיב: "ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ"; ומה עוף טעון שחיטה, אף דגים טעונין שחיטה. אמר ליה: לא הורת טב. אמר ליה: מניין את מודע לי? אמר ליה: רביע ואנא מודע לך; דכתיב (במדבר יא כב): "הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם, ואם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם", "ישחט" אין כתיב כאן אלא "יאסף". אמר: חבוט חבטך, רצוף רצפך, דהיא טבא לאולפנא.
יעקב איש כפר נבוראי הורה בצור: מותר למול בנה של עבודת כוכבים בשבת. שמע רבי חגי, שלח ליה: תא לקי. אמר: בר נש דאמר מלתא דאורייתא, לקי? אמר ליה: ומן היא דאורייתא? אמר ליה: "ויתילדו על משפחותם לבית אבותם" (במדבר א יח), משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה. אמר ליה: לא הורית טב. אמר ליה: ומניין את מודע לי? אמר ליה: רביע ואנא מודע לך. אמר: אם אתי בר עובדת כוכבים לגבך, ויאמר לך: אנא בעי מתעבדה יהודי על מנת למגזרה ביומא דשבתא או ביומא דכיפוריא, מחללין אותו עליו? והלא אין מחללין שבת ויום הכפורים אלא על בנה של בת ישראלית בלבד! אמר ליה: ומניין לך? – מן הדא, דכתיב (עזרא י ג): "ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת ה'" וגו'. אמר ליה: רבי, ומן הקבלה אתה מלקני? אמר ליה, והכתיב תמן: "וכתורה יעשה". אמר ליה: מאיזו תורה? אמר ליה, מן ההוא דאמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחאי: "ולא תתחתן" וגו' (דברים ז ג); מפני מה? "כי יסיר את בנך מאחרי". בנך הבא מישראלית קרוי "בנך", ואין בנך הבא מן עובדת כוכבים קרוי "בנך". אמר ליה: חבוט חבטך, דהיא טבא בקולפא, ורצוף רצפך, דהיא טבא באולפנא: