בראשית רבה ב א

א. [ עריכה ]
"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" רבי ברכיה פתח (משלי כ, יא): "גם במעלליו יתנכר נער" א"ר ברכיה עד דהיא פגה אפיקת כובייא הוא מה שהנביא עתיד להתנבאות עליה בסוף (ירמיה ד, כג): "ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו":

רש"י

רבי ברכיה גם במעלליו יתנכר נער - אם זך שכלו ואם ישר פעלו. עעד שהוא נער יכולין להכיר בו מתוך מעלליו אם יהיה זך וישר פעלו להבא.
פגה - כמו שהארץ היתה פגה כלומר קטנה שעדיין היא בחידושה. (כמו שאמרו חז"ל) ראויה היתה בת שבע לדוד אלא שאכלה פגה.
אפיקת כוביא - הוציאה קוצים. כלומר דסמיך ל"בראשית ברא" כתיב "והארץ היתה תהו ובהו". והכי גרסינן עד שהיא פגה אכלה אפיקת כוביא קוצין, כדמתרגמינן "וקוץ ודרדר" וכובין ואטדין.
הוא שהנביא עתיד להתנבאות עליה בסוף ראיתי את הארץ והנה תוהו - כלומר, ראיתי את ארץ ישראל והנה בא עליו נבוכדנצר לשומה לתוהו ובוהו שמאותה שעה שראיתי את הארץ מיד היתה תוהו דסמיך ל"בראשית ברא" כתיב "והארץ היתה תוהו וגו'".