פתיחת התפריט הראשי

בעל הטורים על התורה/שמות/כח

שמות פרק-כח

(א) הקרב. ד', הכא. וזאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן. וגם את אחיך וגו' הקרב. הקרב את מטה לוי. הקרב אליך ואח"כ המנחה שאינו ראוי לכהונה עד שיתחנך בבגדים. ורמז לו שיקריב אליו בני לוי דכתיב נתונים נתונים המה לי:

ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך. ג"פ אהרן בפסוק רמז לג' כהנים שישארו והם אהרן אלעזר ואיתמר. ג"פ לכהנו לי בפרשה כנגד בית ראשון ובית שני ולעתיד:

(ג) חכמי לב אשר. בגימטריה יראת. מי שמלא יראת השם והיינו שנא' ראשית חכמה יראת ה':

(ד) ואלה הבגדים. ולא הזכיר מכנסים שלא היו לכבוד ולתפארת. ולא הזכיר ציץ לפי שלא היה מין בגד:

(ו) ושש משזר. בגמטריא שלשים ושנים חוטים כנגד התורה המתחלת בבי"ת ומסיימת בלמ"ד:,

(ז) אל שני. ג' הכא ואידך לך לאות אשר יבא אל שני בניך בעלי ויצר ככרים וגו' ויתן אל שני נעריו בנעמן. בני עלי היו מבזין הכהונה שנאמר בה אל שני, לכך נענשו ונהרגו אבל נעמן היה מכבדה שביקש אדמה, לעשות מזבח נתקרב תחת כנפי השכינה ומבני בניו למדו תורה ברבים:

(ט) שתי אבני שהם. כנגד ב' לוחות שהם במילוי שי"ן ה"י מ"ם בגימטריא הלוחות:

(י) ששה משמותם על. ר"ת שמע. שאמרו שמע ישראל וגו':

(יב) שמותם. ב' במסורה דין ואידך ואלה שמותם במרגלים מלמד שהיו המרגלים כלם כשרים ומשה ביררם ע"פ השם:

(טו) חשן משפט. שמכפר על עונות משפט ומה משפט ביום אף שאלת אורים ביום.

חושן משפט בגימטריה מכפר הרהור הלב:

(יז) ארבעה טורים. כנגד ד' דגלים וד' אמהות. בכל אבן היה שש אותיות כי שמות שלשת האבות ושבטי ישורון מצטרף עם כל אחד ואחד עד שיהיה ו' אותיות. כמו ראובן וא' דאברהם, שמעון ב'. לוי רה"מ. יהודה י' דיצחק. יששכר צ'. זבולן ח'. דן ק' יעק מיעקב. נפתלי ב'. גד שבטי. אשר יש"ו. יוסף ר"ן. ובנימין לא היה צריך צירוף כי היה בו ו' אותיות:

(כ) ישפה. בגימטריא בנימין בן יעקב. שישפה היה לבנימין:

(ל) אורים ותומים. בגימטריה אור ישראל.

את האורים ואת התומים. כגי' שם בן שבעים ושתים:

(לא) אפוד. בגימטריה מלאך. שהיה מלובש כמלאך:

(לב) שפה יהי'. לפיו. שהמעיל מכפר על לשה"ר שאם חטא בלה"ר יעשה שפה לפיו שימנע מלה"ר ויעשה תשובה ויתכפר לו:

(לג) ועשית על. שוליו רמוני תכלת וגו' ופעמוני זהב בתוכם. והיו ע"ב כנגד ע"ב מראות נגעים שהמעיל מכפר על לשה"ר והצרעת בא בעון לשה"ר:

(לד) זהב ורמון פעמון זהב ורמון. בגימטריא המה שבעים ושנים:

(לה) ונשמע. ג' במסורה דין ואידך כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. ונשמע פתגם המלך והיינו דאמרי' במגילה אמר רבה מקרא מגילה ות"ת מקרא מגילה עדיף מקרא מגילה ועבודה מקרא מגילה עדיף והיינו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע דהיינו ת"ת ועבודה דכתיבה בה ונשמע קולו. ונשמע פתגם המלך והיינו קריאת מגילה וסמיך כי רבה היא אלמא דעדיף טפי וגם רבה קאמר לה:

ובצאתו. ב' במסורה דין ואידך והיו את המלך בבואו ובצאתו גבי יואש בדברי הימים שהיו שומרין אותו שלא יהרגוהו וזהו ובצאתו ולא ימית:

(לח) מצח. ב' במסורה דין ואידך כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה, שבגדי כהונה מכפרים על קשיות ערפן וחוזק מצחן של ישראל:

(מב) ערוה. ב' במסורה דין ואידך ולא תקרבו לגלות ערוה רמז שבגדי כהונה מכפרין על העריות:

ממתנים ועד ירכים יהיו. וסמיך ליה והיו על אהרן לומר לך שמכנסים קודמים לכל: