פתיחת התפריט הראשי


(ב) אשר תאכלו. בגימ' חיה אכול שאינה חיה לא תאכל: אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ. למעוטי שור הים תורא דימא: אסור:

(ד) ממעלי הגרה. מלא יו"ד י' מינין מעלת גרה שור כבש ועז וז' מיני חיות:

(ח) טמאים הם לכם. וסמיך ליה את זה תאכלו רמז חמרא דימא שרי. לא הזכיר בדגים שמות לפי שמכוסים מבני אדם אין להם שמות:

(יג) את הנשר. פתח בנשר שהוא מלך בעופות. נשר נושר נוצתו דכתיב תתחדש כנשר נעוריכי:

(טז) התחמס. חומס ואוכל. הנץ. בעל נוצה הרבה ומנצח שאר עופות ותופשם:

(יז) הכוס. ככוס חרבות ונכסה מן העין:

השלך. ששולה דגים מן הים:

הינשוף. עף בנשף ואינו נראה ביום מפני אור השמש:

(יח) התנשמת. כל הרואה אותה ישום:

הקאת. דרכו להקיא מאכלו:

הרחם. שמרחם על בניו:

עורב למינו. בגי' זרזר ובשרצים לא התיר בהם כלום בשביל הנחש שהוא מהם:

(כז) הנוגע בנבלתם יטמא. בגימ' זה הנוגע אפילו בכעדשה:

(כט) השורץ. בגימטריא כשעורה; ששיעורו כשעורה:

(לז) זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא. בגימ' זרעים שזרען טהורות:

(מז) להבדיל. הפסוק מתחיל בלמ"ד ומסיים בלמ"ד רמז לרוב איסורין ששיעורן בס':

ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל. בגימ' זה שמנה עשר טריפות: