בעל הטורים על התורה/בראשית/כה

בראשית פרק-כה

(יח) על פני כל אחיו נפל. וסמיך ליה ואלה תולדות יצחק לומר כשיפול ישמעאל באחרית הימים אזי יצמח בן דוד שהוא מתולדות יצחק:

==פרשת תולדות==

(יט) הוליד. בגימטריא דומה. שהיה זיו איקונין של יצחק דומה לאברהם:

(כ) בקחתו. ב' במסורה בקחתו את רבקה. בקחתו והוא אסור באזיקים. גבי ירמיה מה קחתו דהתם אסור אף הכא אסור ללמד שאף יצחק עקר היה וילפינן ממנוח ליצחק כתיב הכא ויעתר יצחק וכתיב התם ויעתר מנוח:

לבן הארמי. אותיות הרמאי:

(כא) כי עקרה היא. הוא כתיב לומר לך שאף הוא היה עקר ואית דדריש המקרא לומר היא ולא הוא דהא כתיב כי ביצחק יקרא לך זרע אלמא לאו עקר היה:

ותהר רבקה אשתו. אשתו בגימטריא קש ואש. והיה בית יעקב אש ובית עשו לקש:

(כב) ויתרוצצו. זה הולך אחר צו את בני ישראל וזה הולך אחר עכו"ם דכתיב הואיל הלך אחרי צו. זה מתיר ציוויו של זה וזה מתיר ציוויו של זה:

לדרוש. בגימטריא מן שם בן נח:

(כג) גוים. גיים כתיב רמז לעשרה אומות שבאו להחריב את בית המקדש אהלי אדום וישמעאלים וגו' והם יו"ד. ד"א גיים עולה ס"ג זה נתברך בן ס"ג וזה בא בס"ג אומות בחורבן בית שני דז' אומות נעקרו והיינו דכתיב (הכל) [כולו] ס"ג יחדו נאלחו (תהלים נג, ד)^[1]:

שני גוים בבטנך. בגימטריא זה רבי יהודה ואנטונינוס:

ולאום מלאום יאמץ. יגבר על חבירו ויחריבו והיינו דכתיב אמלאה החרבה:

תומם. חסר יו"ד וא' שחסרה י"א כנגד י"א שבטים שהיתה ראויה להוליד כדאיתא במדרש:

(כה) אדמוני. ב' במסורה הכא ואידך והוא אדמוני עם יפה עינים. גבי דוד כשראה שמואל את דוד אדמוני אמר זה שופך דמים כעשו ועל כן נאמר עם יפה עינים עם דעת סנהדרין הוא עושה שנקראו עינים שנאמר ואם מעיני העדה:

אדמוני. מלמד שהשחית רחם אמו ונתגולל בדם: ד"א אדמוני מלשון אדם שיצא בעל שער כאדם גדול והיינו כאדרת שער שהיה מלא שערות כאדרת שאם הוא מלשון אודם אדרת שער אינה אדומה:

עשו. שהיה עשוי ונגמר. עשו בגימטריא שלום. שאלמלא שמו שהוא שלום היה מחריב העולם ד"א עשו ע' ש"ו שבא והשלים לע' אומות שבראתי בעולם:

(כו) ואחרי כן יצא אחיו. כ"ן עולה ע'. שע' אומות הן חוץ מיעקב:

וידו. ג' במסורה. הכא. ואידך וידו הנטויה. ואידך וידו חלקתה להם. בישעיה במפלת העכו"ם שבשעת לידתו רמז שיפלו בידו העכו"ם:

(כז) איש תם. ס"ת שם. שישב באהלי שם ללמוד. ת"ם שנים [יושב] משכנכנסו לארץ עד שנבנה הבית רמז לאחר ת"ם שנים יושב אהלים של שכינה:

יושב אוהלים. עולה ת"י שכך שרתה שכינה באהל:

יעקב בגימטריא מלאך האלהים ובגימטריא הגן עדן ובגימטריא [וירחך] לא יאסף:

(כט) נזיד. בגימטריא אל אבלו:

(ל) הלעיטני נא מן. ר"ת המן. לומר כשם שיעקב קנה מעשו בכורתו בלחם ועדשים כך קנה מרדכי את המן לעבד בפת לחם:

(לב) ולמה זה. ב' במסורה במקף דין ואידך ולמה זה הבל תהבלו. מלמד שכפר בעיקר והלך אחרי ההבל:

(לד) ויבז. ב' ויבז עשו. ויבז בעיניו גבי המן דהיינו בוזה בן בוזה זה המן שיצא מעשו:

1. כאן הגהנו את ההפניה אל תהלים נג ולא אל (תהלים יד, ג) -- ויקיעורך