פתיחת התפריט הראשי

בעל הטורים על התורה/במדבר/טז

פרשת קרחעריכה

במדבר פרק-טז

(א) ויקח קרח. סמך מחלוקת קרח לפרשת ציצית שעל ענין ציצית חלק על משה:

ויקח קרח. בגימטריא זה במקח רע. עושר שמור לבעליו לרעתו. בגימטריא עשרו של קרח לרעתו היה לו:

(ב) ויקומו. בגימ' לחלק.

חמישים ומאתים. נ"ר רשעים ידעך:

קראי. חסר יו"ד שעברו על י' הדברות:

אנשי שם. בחכמה ובעושר ונתחייבו כדור המבול אשר מעולם אנשי השם:

(ד) וישמע משה. בגימטריא מלמד כי חשדוהו באשה:

(י) ובקשתם. ג'. ובקשתם גם כהונה ובקשתם משם את ה' אלהיך ובקשתם אותי וגו' בירמיה על הגלות כשתבקשו אותי בגלות בתשובה ותגאלו אז ובקשתם גם כהונה שהיא בטלה מכם כל זמן שאתם בגלות:

(יא) תלינו עליו. תלונו כתיב וי להם שהרהרו על רבם:

(יד) העיני. ב' במסורה העיני האנשים ההם ואידך העיני בשר לך מלמר שדתן ואבירם הטיחו דברים כלפי מעלה אלא שכינה הכ' עליהם ולפי הפשט העיני האנשים ההם תנקר שאתה רוצה לעשות אותנו עורים ועינים לנו שכבר אמרת להביא אותנו אל ארץ זבת חלב ודבש ועתה אתה אומר להמיתנו במדבר:

(טו) אל תפן. ג' במס' אל תפן אל מנחתם אל תפן אל קשי העם הזה אל תפן אל און פי' הם קשי עם ודבריהם דברי און לפיכך אל תפן אל מנחתם:

אחד מהם. ד' במסרה ולא הרעותי את אחד מהם ואידך כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם. יהי נא דברך כדבר אחד מהם ודברת טוב אם לא כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם באליהו פי' שמשה פייסו לקרח שידבר טובה ויחזור בו וכיון שלא רצה רמז לו שימות כעת מחר:

(יט) ויקהל עליהם קרח. כמו שנעשה לאהרן כשנמשח ואת כל העדה הקהל:

(כא) כרגע. ב' במסרה בהאי פרשה ואידך איך היו לשמה כרגע רמז למ"ד עדת קרח אין להם חלק לעוה"ב והיינו דכתיב היו לשמה כרגע ספו תמו ספו בעוה"ז תמו בעוה"ב:

(כו) תספו. ב' במסרה פן תספו בכל חטאתם ואם הרעו תרעו גם אתם גם מלככם תספו שאמר להם שאם לא יחזרו בהם שימותו הם וקרח גדולם:

(כט) ימותון. ב', כמות כל האדם ימותון והארץ כבגד תבלה ויושביה כמו כן ימותון פי' אחר שתבלה ויושביה ימותון שיבלעו הם תחתם:

ופקודת. ג' במסורה הכא ואידך ופקודת משמרת ופקודת אלעזר בן אהרן בשביל שרצו ליכנס בפקודת אלעזר שבקשו כהונה ע"כ ופקודת כל האדם וגו':

ופקודת כל האדם יפקד. אמר משה אם הקב"ה לא יעשה לאלו כמו שעושה לכל אדם שהוא פוקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים. אלא שיענישם מיד:

(ל) בריאה. ב' במסרה מתרי לישני ואם בריאה ומאכלו בריאה שהאכיל קרח לעדתו עד שהמשיכם אחריו כדאיתא בפרק חלק:

כי נאצו האנשים האלה. ר"ת הכהן על שבקשו כהונה:

(לא) ותבקע. ד' במסורה ותבקע האדמה ואידך ותבקע הארץ בקולם ותבקע העיר דירמיה ודמלכים על ירושלים ותבקע הארץ בקולם והיינו דכתיב וכל ישראל אשר סביבותיהם נסו לקולם ורמז להא דאיתא בעירובין שפתחה של גיהנם בירושלים ותבקע העיר פי' בירושלים שם ותבקע האדמה וירדו שאולה:

(לב) האדם אשר. לקרח. ס"ת חרם מלמד שעשאן חרם על שנתחברו לקרח:

(לג) ויאבדו. ב' במסורה הכא ואידך ויאבדו כלי מלחמה כיון שנאבדו נאבדו כלי מלחמה: