בעיר (וכך מיום אל יום)
וְכָךְ מִיּוֹם אֶל יוֹם, אֲנִי אַסְכִּין לָעִיר,
לִסְחִי חוּצוֹת, לַהֲמֻלָּה מַמְאֶרֶת,
לְשִׁמְמַת בֶּטוֹן, לִפְנֵי זָרִים בַּכֹּל,
וְלֹא אֶקְבֹּל, וְלֹא אֶלְחַשׁ: "כִּנֶּרֶת!..."
וְרַק בִּשְׁעוֹת הַלֵּיל, בִּשְׁעוֹת הָעִצָּבוֹן,
רַק בַּלֵּילוֹת, בַּאֲפֵלָה וָשֶׁקֶט,
אֶבְכֶּה וַאֲגָרֵד בְּחֶרֶס-זִכְרוֹנוֹת
הַפֶּצַע הַהוֹפֵךְ צַלֶּקֶת.
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).
מאת רחל המשוררת