בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ג

מאמר הקודם • בני יששכר • מאמרי חודש סיון • מאמר ג • מאמר הבא

מאמר ג

בו ידובר מעניין שם החג. התורה קראתו חג השבועות, ובדברי חז"ל נקרא עצרת, ויבואר בזה כמה טעמים אם ירצה ה' וכמה עניינים השייכים לזה:

א

טעם למה קראו חז"ל לחג השבועות עצרת, עיין בדברי הרב הקדוש בספר קדושת לוי על פי דברי הרמב"ן ז"ל, כתב בפסוק "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" (שיר השירים ב ז): בהתעורר האדם ביראה או באהבה, ישתדל לעשות מצוה תיכף, דהיינו ללמוד או ליתן צדקה תיכף וכיוצא, ועושה על ידי זה חפץ וכלי לאהבה ההוא, שתצמצם בו ותשאר עצורה בו, כעין הנחת איזה עניין בחפץ וכלי, שעל ידי צמצום הכלי תישאר בקיום. והנה במתן תורתינו, שהיה לישראל אהבה רבה מאד, ולא היה להם מצוות מחודשים כל כך להתעסק בהם, הנה ציווה להם השם יתברך מצות הגבלה ופרישה, והיא שעמדה להם לעצור בכליהם היראה והאהבה רבה שקיבלו, על כן נקרא החג עצרת, עד כאן דברי הקדוש הנ"ל. והנה הטעם הזה יספיק להחג שהיה בשעת מתן תורה, אבל לא על הזמן ההוה, כי כבר בעזר ה' יתברך יש בידינו בכל זמן תילי תילים של מצוות (ובאמת בתורה לא נקרא החג "עצרת", רק חז"ל בימיהם שהיו אחר מתן תורה קראוהו "עצרת", וטעמא בעי):

נראה לי, דהנה ידוע בליל א' דחג הפסח, ליל יציאתנו ממצרים, גם עד היום הזה נעשה הכל בחפזון, הארת האורות והמוחין בגבהי מרומים כרגע בדרך ניסיי, ומה גם גדלות קודם קטנות. והנה גם לנשמותינו יש שפע קדושה כמו רגע, אבל הוא שלא על ידי מעשינו, רק ניסיי. ולהיות הארה הזאת שלא על ידי מעשינו, לא נשאר ההארה הזאת עצורה אצלנו (עיין כל זה במאמרי חג הפסח וגם יבואר להלן אם ירצה ה'). וציוונו השם יתברך לספור מחדש יום אחר יום, כדמיון הקטן המתגדל יום אחר יום עד שיעמוד על שכלו, כן הוא ימי הגידול, עד חג השבועות נשפעים לנו המוחין דגדלות ונשארים עצורים אצלנו, וזה שיבואר אם ירצה ה' "וספרתם לכם", לעצמיכם. על כן קראו חז"ל להחג עצרת, ודווקא חז"ל קראוהו כן בתורה שבעל פה, כי מעלת החג כנ"ל הוא על ידי מעשינו, כנסת ישראל, ועל ידי מאמר פינו מצות הספירה. ועוד יתבאר: