בני אהובה/הלכות אישות/ט/יח

הלכות אישות/ט/יח


העושה שליח וכו' ואם הוחזק השליח בעדים הרי זו מקודשת לראשון. עיין במ"מ וסיים שם ומדברי הראב"ד נראה אפילו כשהוחזק בעדים והיא אומרת לראשון נתקדשתי אף השליח אסור בקרובותיה וכן בדין שהרי הוא אומר קדשתיך ואפשר שאף דעת רבינו כן עכ"ל וכן הביא הכ"מ בשם הר"ן אמנם בהגהת מרדכי למסכת קידושין מפרש דמיירי דשליח חוזר ואמר טעיתי וחשבתי שקדשתיך לעצמי ונזכרתי שקדשתיך למשלחי וכיון דיש חזקה דשליח עושה שליחתו נאמן ומותר בקרובותיה והראשון אסור בקרובותיה וצריכין לומר לדבריו דדוקא היכא דעשהו שליח בעדים א"כ אף שהשליח אמר לעצמי קדשתי הרי הוא נגד החזקה דשליח עשה שליחתו ואמירה שלו גרועה דהחזקה מכחישתו ולכך יכול לחזור ולומר טעיתי וגם היכא דאינה יודעת למי נתקדשה מקודשת ג"כ לראשון כיון דאיכא חזקה משא"כ בלא מינהו בעדים מיגרע חזקה זו באמירה שלו באמרו ששינה השליחות במגו דאי בעי אמר לא עשתני שליח והשתא דאמר עשתני שליח ולעצמי קדשתי נאמן ונאבדה החזקה דשליח עשה שליחתו ובכמה חזקות מצינו דמגו דוחה חזקה רק במקום חזקה אלימתא לא אמרינן מגו משא"כ בחזקה דלא אלימתא אמרינן מגו במקום חזקה ולכך היכא דלא מינהו בעדים מגו דאמר לא מנית אותי שליח כי אמר ששינה השליחות נאמן וליכא כאן חזקה משא"כ בהוחזק בעדים דאינו יכול להכחיש השליחות א"כ כי אמר לעצמי קדשתי הוא נגד החזקה דשליח עושה שליחתו ומיגרע גרע אמירתו ולית ביה הימנותא ולכך יכול לחזור בו וגם אם היא אינה יודעת לא סמכינן אדברי השליח לומר דנתקדשה לו ואמרינן דהחזקה היא נגדו ולכך אסורה לשניהן משא"כ בלא הוחזק ואמר השליח שנתקדשה לו מהימן ואינו יכול לחזור בו ולכך אם היא אינה יודעת למי נתקדשה והשליח אומר דנתקדשה לו וחזקה אין כאן דהא יש לו מגו סמכינן אדברי השליח ופירוש זה הוא כפתור ופרח בדברי הרמב"ם וגם בלי עדים בשליחות הוי כבעל אומר לפקדון וכו' דהימניה לשליח בכל מילי.