בני אהובה/הלכות אישות/ז/ד
הלכות אישות/ז/ד
הרי את מקודשת וכו' לקח המעות בהלואה וכו'. בגמרא אמרינן בעסקא וכתב הרמ"א סימן ל"ח סעיף י"ח בשם הר"ן דאפילו הגיע לחלקו מן הריוח מנה אינה מקודשת מאחר שעדיין לא חלקו והבית שמואל ס"ק ל"ד כתב שהר"ן כתב כיון שלא הגיע זמן העסק רווחא לעסק משתעבד נשמע כיון דהגיע זמן החלוקה הוי כאלו היה בידו וכו' עכ"ל ובאמת ברור הוא דלישנא דהר"ן לאו דוקא דמה בכך שהגיע זמן מ"מ כל זמן דלא חלקו אם יקרה אסון לקרן הרי רווחא משועבד לקרן ואין כאן ממון שלו רק מסתמא כשהגיע הזמן הרצון בזה כשחלק וכיון דזוזי כמאן דפליגי דמי א"כ בהגיע הזמן ומבטל העסקא הרי הוא כחלוק אבל כל זמן שלא מבטל עסקא מה נפק"מ בהגעת הזמן סוף סוף לא ביטל עסקא בשעת אמירת התנאי והרי רווחא לקרנא משועבד וזה ברור.
עוד כתב רמ"א שם באותו סעיף בשם הרמ"ה הראה לה מנה משלו והיא משועבדת לבע"ח מקודשת וכתב הבית שמואל בשם רבינו ירוחם היינו כשלא אמר מעכשיו עכ"ל ובאמת זה אינו דומה בכך דאמר מעכשיו סוף סוף הרי הוא שלו דקי"ל בע"ח מכאן ולהבא הוא גובה ובתוך כך יכול הלוה להקדיש השדה אף דמשועבד לבע"ח תיכף מעכשיו מזמן הלואה מ"מ כיון דמכאן ולהבא הוא גובה יכול להקדישו וה"ה דחל התנאי עליו דשלו הוא לגמרי רק ברבינו ירוחם מבואר כך כיון דלא אקני ליה מעכשיו מקודשת ודאי הרי מבואר דעתו כיון דלא הקנם ליה בקניין גמור שיהיו שלו מעכשיו אבל כששעבדם לו מעכשיו לית לן בו ולכך השמיטו הרמ"א ופשוט הוא.