ב"ה אלטאנא, יום ד' ו' שבט תרי"ט לפ"ק. שאלה – נמצא טעות בס"ת בפסוק בסכות הושבתי את ב"י שהי' כתוב סכת חסר ו' וע"פ המסורה צ"ל מלא אם להוציא אחרת. תשובה – בא"ח (סי' קמ"ג) כתב הרמ"א והא דמוציאין אחר דוקא שנמצא טעות גמור אבל משום חסרות ויתרות אין להוציא אחר שאין ס"ת שלנו מדוייקים כ"כ שנאמר שהאחרת יהי' יותר כשר עכ"ל אמנם בנמצא טעות בחסרות ויתרות במקום שלמדו רז"ל דין מזה בזה העלה בשו"ת שער אפרים (סי' פב) דצריך להוציא אחרת ועמו הסכים ג"כ בשו"ת שב יעקב (סי' נ"ו) דהיכא דיליף מני' בשם הלכה אף דלא נשתנה הלשון כגון ויצאה חכם אין כסף דדרשינן מיוד אין כסף לאדון זה או על כל נפשות מת לא יבא או קרנות ודאי צ"ל שהי' להם קבלה בודאי דנכון להיות כן וכתב עוד ששמח שאחר כתבו זאת מצא ראי' לדבריו בשו"ת רדב"ז שכתב (סי' ק"א) וז"ל תמהתי על המגיהים האלה וכי עדיף להו מדרשו של רשב"י מהגמרא ערוכה אשר בידינו וכתב בו פלגשם כתיב ובכל הספרים הוא מלא וכן ואשמם בראשיכם וגו' אלא עיקרן של דברים מה שאגיד לך שכל מלא וחסר שתלה בו דין לפי מה שלמדו בגמרא כגון קרנות קרנת סכות סכת ובן אין לו עיין עליו אילו וכיוצא בהן יש להגי' הספרים אם נמצאו היפך ממה שאמרו בגמרא אבל כל מלא וחסר דלא נ"מ לענין דינא אלא מדרש בעלמא לא נגי' שום ספר ע"פ הדרשה ולא ע"פ המסורה אלא אזלינן בתר רובא וכו' במלתא דלא תלי לענין דינא עכ"ל ועל פי הדברים האלה גם בחסר ו' דבסוכות הושבתי צריך להוציא אחרת כיון דמזה נדרש הדין דמחיצות סוכה בסוכה (דף ו') אלא דכבר שדא נרגא בפסק זה בסדרי טהרה נדה (דף ל"ג) ממה דאמרינן שם לחד גרסא והנשא כתיב והתוספ' הקשו הרי במסורה הוא מלא ותרצו דלפעמים המסורה חולק על גמרא שלנו כדאמרינן בשבת גבי בני עלי מעבירם כתיב ובמקראות שלנו כתיב מעבירים מלא ע"ש והרי מהך והנשא כתיב ילפינן דין טומאת עליונו של זב ולפי דברי תשובות הנ"ל ס"ת דידן פסולים לקרות בו וצריכין תקון והניח בצ"ע ולענ"ד מזה אין אי' כ"כ דתלי בגרסות ורש"י דלפנינו שם מחק הך והנשא כתיב ורק רש"י בתשובה לפי משכ' התוספ' גרס כן ואפילו ע"פ הגרסא והנשא כתיב כבר פי' הרמב"ן שלא רצה לומר דכתיב חסר אלא דמלשון והנשא דרש ע"ש ולכן אין מזה קושיא כ"כ על ספרים שלנו שסומכים על גרסת רש"י דלפנינו אבל יש לתמו' על הגדולים איך לא העירו דעיקר דרשה דקרנות דדרש מני' בית הלל בזבחים (דף ל"ז) דבחטאת מתנה אחת מעכבת מדכתיב קרנת קרנת קרנות בחטאת יחיד אינה מסכמת עם המסורה ועם כל ס"ת שלנו שבהם כל ג' קרנות דחטאת יחיד חסרים הם וכבר העיר על זה הר"ן בחדושיו לסנהדרין (דף ה') וז"ל משמע מפורש מהכא דלפום גמרא צריך להיות בס"ת קרנות בוי"ו בפ' כשבה דיחיד וכתבו מקצת מפרשים ז"ל שכתבו בשם הר"ר שלמי' ז"ל דלא כתיב קרנות לא במכתב ולא במסורה וא"כ הוא צ"ע ויש כיוצא בזה ביום כלות משה שלם ורבותינו אמר דכלת כתיב וכן ולבני הפילגשים מלא ורבותינו אומרים פילגשם חסר וכתב הרשב"א ז"ל דהא הוי פלוגתא דמדינחאי ומערבאי בפלוגתא בבן אשר ובן נפתלי ובכל מקום שאנו מוצאים מחלוקות בספרים אמרו במסכת סופרים שהולכים אחר הרוב עכ"ל הרי מבואר מזה דמסורה שלנו אפילו עם מה דיליף ב"ה דין ממנה אינה מסכמת ובמכ"ה נעלם זה בפרט מהרדב"ז והשב יעקב שהזכירו גם קרנת באותן הטעיות שצריך להוציא עליהם ולפי דבריהם אדרבא כל ספרי תורה שלנו פסולים הם שכתוב בהם קרנת כל ג' פעמים חסר ואין צ"ל שבעל מסורה שלנו חולק על ב"ה אלא דס"ל דטעם דב"ה דמתנה א' מעכבת אינו כמו שמפרש רב הונא מקרנות מלא אלא דיליף כן מדרשה אחרת (ואולי שיליף כן מקרא דודם זבחיך ישפך שהזכירו התוספ' בסנהדרין שם) ובהכי ניחא ג"כ מה דאמרינן בסנהדרין (שם) רבי ור"י בן רועץ וב"ש ור"ש ור"ע כולהו ס"ל יש אם למקרא ע"ש וכי כל הני תנאי פליגי על ב"ה וס"ל כב"ש ובפרט רבי דמב"ה קאתי אלא ודאי די"ל דב"ש וב"ה לא ביש אם למקרא או למסורה פליגי ועל פי גם מסורה שלנו דקרנת חסר לא פליג על ב"ה ועכ"פ היוצא מזה דגם במה דאתי דין מני' אין הקבלה ודאית שנאמר שעל זה נסמוך יותר מעל מסורה אחרת ולכן אין טעם מזה להוציא על טעות כזה ס"ת אחרת יותר משאר טעיות בחסרות ויתרות ובלא"ה לא הבנתי פסק זה דמה בכך שזה ודאי טעות הרי הטעם שכתב הרמ"א שלא להוציא שאין ס"ת שלנו מדוייקים כ"כ שנאמר שהאחר יותר כשר וכ' המג"א דדוקא לענין חסרות ויתרות אמרינן כן דלא בקיאינן בהו כדאיתא בקידושין פ"ק ושמא האחר ג"כ אינו מדויק בחסר ויתר ע"ש הרי שאין הטעם מפני שנאמר שמא זה אינו טעות אלא שנאמר שיש טעיות אחרות כמותן גם בס"ת אחרת כיון שאין אנו בקיאין בחסר ויתר וא"כ גם בטעות ודאי בחסר ויתר דאתי דין מני' ג"כ אין להוציא אחרת כנלענ"ד: הקטן יעקב.