בנין ציון/עג
ב"ה אלטאנא, יום ב' כ' אלול תרכ"ה לפ"ק. להרה"ג וכו' מ"ה יצחק דוב הלוי נ"י הגאב"ד דק"ק ווירצבורג יע"א. על דבר שאלת מר נ"י ממני להביע דעתי באשה שהי' לה כאב ועסקה ברפואות ולאחר זמן מצאה בשולי הספל שמטלת בו מים דם וכן רגילה לראות ודוקא בתוך הספל נמצא ולא על שפת הספל והאשה יש לה וסת בדילוג למפרע דהיינו שמקדים לבא איזה ימים אבל לא הרבה ועתה אחר שעסקה ברפואות ובמרחצאות הכאב בתוך הגוף הוא רק לפעמים ולזמן קצר ולא דוקא בשעת הטלת מ"ר מה דינה של אשה זו לטהרה לבעלה. תשובה – הגם שמעכ"ת נ"י לא צריך לדידי עכ"ז למלאות רצון צדיק כי"ב לא אמנע מלהודיע מה שנלפענ"ד ואפתח במה שהעיר מעכ"ת נ"י שהי' אפשר למצוא צד היתר ע"י בדיקה שהביא הרמ"א בשם מהרי"ל ומהרי"ו בסי' קצ"א שתכניס מוך נקי על המקור בפנים ואח"כ תשתין מים ותוציא אותו ואם תמצאנו נקי יש הוכחה שאין הדם מן המקור אכן כיון שכפי הנראה מדברי רמ"א זה דוקא ביש לה כאב אבל בנדון השאלה הכאב נפסק קצת בפרט בשעת הטלת מ"ר לא תועיל הבדיקה ואף שהנו"ב מ"ק חי"ד סי' מ"ח רצה לבאר דברי הרמ"א שיש לסמוך על הבדיקה גם בלא כאב הדין עם מעכ"ת נ"י שדחה זה מדברי מהרי"ל בתשובה סי' ר"ג ושגם משו"ת צמח צדק סי' צ"ב נראה שס"ל דתרתי בעינן ועל כן מסופק אם בנדון השאלה נקרא שיש כאב. אמנם לענ"ד יש לחקור למה לא נסמוך על הבדיקה לבד וכי יש הוכחה וראי' גדולה מזו שאין הדם בא ממקור אם תסתום המקור במוך דחוק ויצא נקי אחר הטלת מ"ר ובמ"ר יש דם וכי אפשר להיות שיצא דם מן המקור אל מי רגלים ובמוך אשר סתם המקור לא יראה אפילו טפה כחרדל והרמ"א עצמו קרא לבדיקה זו הוכחה גדולה (ומזה נראה שדעתו נגד הש"ך) ולמה לא נסמוך עלי' אלא שראיתי בחות דעת שכתב שמצא ראי' ברורה שאפשר לדם לזוב דרך סדק ולא יצטבע המוך מנדה (דף ג') דמקשה השס' מוך דחוק מא"ל ומשני מוך אגב זיעה מכוויץ כוויץ וע"כ א"א לומר דמיירי דנמצא הדם על המוך דא"כ איך משני מכוויץ כוויץ הא כשנתדבק הדם במוך ודאי דא"א שוב לירד ועוד דלא גרע מכתם הנמצא בבגד אלא ודאי דאיירי שלא נמצא הדם על המוך ואפילו הכי אמרינן מכוויץ כוויץ עכ"ד וראי' זו לא הבנתי דודאי אי אפשר שיצא דם ולא יעשה רושם על המוך כנראה בחוש וכן איירי ג"כ רבא שנמצא מעט על המוך ואח"כ זב דם הרבה ולכן פשיטא לי' כיון דלב"ש אין בית הרחם מחזיק דם ודאי אי הוי מעיקרא הי' זב כבר והרי ראינו שלא נדבק על המוך רק מעט וגם לכתם לא דמי דכתם ע"כ נתלה למפרע אבל בזה אפשר שעתה בשעה שזב הדם בא מעט על המוך אבל דהוי אתי מעיקרא ולא נראה רושם על המוך באמת אי אפשר ועוד אפילו נימא דהיכא דיש לומר מכוויץ כוויץ אפשר שיצא הדם מבלי שיעשה רושם על המוך הרי אמרינן שם ומודה רבא במוך דחוק הרי שבמוך דחוק גם רבא מודה שאי אפשר בשום אופן שיצא הדם לחוץ א"כ למה לא יועיל הבדיקה במוך דחוק ותמהתי על בעל חות דעת שכתב שם דאע"ג דבסי' קצ"ו מבואר דמוך דחוק מוציאה מכל ספק שם איירי שמניחה מבחוץ ג"כ מוך שמכסה כל בית התורפה והרי במה שאמרינן ומודה רבא במוך דחוק איירי במשמשת במוך שאין בית התורפה מכוסה ואעפ"כ פשיטא לרבא שאי אפשר לטפת דם לצאת ולכן לענ"ד לא בלבד שאין מסוגיא זו ראי' שלא תועיל בדיקה לבד אלא אדרבה יש ראי' להיפך ולכן אפשר דמה שהפוסקים לא סמכו על הבדיקה לבד איירי בבדיקה ע"י מוך דומיא דמשמשת במוך שאינו דחוק אבל בבדיקה ע"י מוך דחוק ודאי יש סברא שתועיל לבד. אמנם על זה לבד אין לסמוך להקל אבל בנדון השאלה יש עוד קולות אחרות כיון שישבה על שפת הספל ולא ראתה על שפת הספל אלא תוך הספל והרי להרמ"א כל החומרות דבדיקה ושלא תראה על העד אחר הטלת מ"ר לא צריכה רק בעומדת או ביושבת ומקלחת ומוצאת גם על שפת הספל ואף דהרמ"א לא איירי רק בפעם א' ולא בהרבה פעמים כמו שחילק הנו"ב מ"ת סי' ק"ל לענ"ד אין זה במשמעות דברי הרמא אכן מצד אחר יש לחלק ששם באותו פעם שראתה ישבה על שפת הספל ולא ראתה א"כ מוכח שמה שראתה בתוך הספל לא אתי ממקור ולכן אם אשה זו ג"כ בכל פעם שתשתין תעשה כן ודאי סברא יותר שתועיל בהרבה פעמים מבפעם אחת שעי"ז מוחזקת לרואה במי רגלים אבל בנדון השאלה לא בכל פעם תעשה כן א"כ קשה להקל מטעם זה ואולי אם תבדוק כן ג' פעמים שתהי' מוחזקת בכך שאינה רואה על שפת הספל רק בתוכו יהי' ג"כ סניף להקל אכן לענ"ד בלא"ה יש תקנה שהרי לפי המבואר מרמ"א וכמו שכתב וביאר דעתו בסדרי טהרה ס"ק ז' שמה שלא סמכינן על הבדיקה לבד באין לה כאב זה דוקא במצאה גם על העד שקנחה בו אחר הטלת מ"ר אבל במצאה במ"ר לבד אפילו בלא כאב סגי בבדיקה לבד וכפי מה שכתב הרמא אינה צריכה לבדוק אחר זה וא"כ אם אשה זו לא תבדוק בעד אחר הטלת מ"ר ולא תראה רק בשולי הספל ולא על שפת הספל ותשתין כשהיא יושבת הרי יוצאת כל החומרות אפילו אם נאמר דכאב פסק לגמרי אבל הרי לפעמים מרגשת כאב א"כ זה הוכחה קצת שעדיין לא נתרפאה מכתה ולכן לענ"ד אם אשה זו תבדוק בבדיקת מהרי"ל במוך דחוק באופן שכתב החתם סופר סי' קמ"ח וגם תבדוק ג' פעמים להשתין יושבת על שפת הספל שתהי' מוחזקת בכל פעם שמצאה תוך הספל שעל שפת הספל לא היתה מוצאת וגם לא תבדוק בעד אחר הטלת מ"ר יש להקל אפילו לא נחשוב לה לכאב קיים אפילו לפי מה שכתב הנ"ב בסי' ק"ל דבעינן מוכיחה קיים שהרי טעמו בזה כמשכ' סי' מ"ח דאל"כ עד מתי נטהר אותה והיינו מה שכתבו הפוסקים לענין שבעינן שיש לה וסת וכיון דאשה זו יש לה וסת וגם קצת כאב הרי מוכיחה קיים והלא החתם סופר היקל אפילו באשה שפסק וסתה ופסק הכאב לגמרי א"כ כש"כ בנדון זה אם לא תבדוק העד אחר הטלת מ"ר על כן לענ"ד יש לסמוך על זה עכ"פ בנדון זה אבל תבדוק הבדיקה ג' פעמים שלא לזוז מפסק הרמ"א כן נלענ"ד אם מעכ"ת נ"י יסכים עמי למטינא שיבא מכשורא. הקטן יעקב.