בנין ציון/עא
ב"ה אלטאנא, יום ב' כ"ו אייר תרי"ט לפ"ק. לכבוד הרה"ג וכו' מ"ה יצחק דוב הלוי נ"י הגאב"ד דק"ק ווירצבורג יע"א. בדיק לן מר נ"י בדבר השאלה שבאה לפניו שאשה א' שיש לה וסת קבוע נתהו' לה מחלה ברחמה ועשו לה הרופאים טבעת עגול ברחמה לעכב נפילת המקור ולדעתם יהי' סכנה בהסרת הטבעת איך תתנהג בבדיקות הפסקת טהרה וז' נקיים ובעת טבילת מצו'. תשובה – מעכ"ת נ"י כבר הביא לנו תשובות האחרונים שדברו בענין זה, בשו"ת זכרון יוסף סי' י' מיקל שדי לה לבדוק עד מקום שידה מגעת ולא צריכה להסיר הטבעת אמנם בסדרי טהרה סימן קצ"ו ס"ק כ"ג העלה שעכ"פ צריכה להסיר הטבעת בעת הפסקת טהרה גם בשו"ת גידולי טהרה החמיר להצריך שתסיר בעת הפסקת טהרה ובאחד מימי בדיקה לכל הפחות ובשו"ת חתם סופר חי"ד סי' קצ"ב נראה שהיקל שדי לה בבדיקת מוך בלי הסרת טבעת גם בשו"ת שמלת בנימין סי' ט"ו נראה שהיקל כן וגם בשו"ת ר"ע איגר רק שהצריכה שפופרת ומוך בתוכה ומר נ"י הראה דעתו לסמוך על המקילים ורצה שאסכים עמו. והנה זה ודאי אם הי' פשיטא לנו שהטבעת למעלה יותר ממקום שהשמש דש א"צ לפנים שהרי שם א"צ בדיקה אפילו להנך שיטות שס"ל דגם לבעלה צריכה בדיקה בחורין וסדקין אבל בנדון השאלה שיש ספק בזה בתחלה נדון אם הבדיקה היא מדאורייתא או מדרבנן. וראיתי בשו"ת גידולי טהרה שהוכיח מדברי הרמב"ן נדה (דף ה') שהבדיקה של הפסק טהרה היא מן התורה ממה שכתב דבדיקת ההפסק שהיא מעלה אותה מטומאה לטהרה ומוציא אותה מחזקה לחזקה צריכה בדיקה מעולה אמנם ממה שכתב הרמב"ן שם בתחלת דבריו שיש מי שחולק ואמר דבדיקת זבה בין ביום ההפסקה בין בבדיקת השבעה בעינן בדיקה מעולה עכ"ל משמע שרק בזבה מצריך כן מדכתיב וכי יטהר הזב ודרשינן משיפסוק אבל לא בנדה ולפ"ז בנדון השאלה שיש לה וסת ומסתמא הוסת אינה פחותה מי"ח לי"ח וגם מסתמא לא תראה בזמן הוסת יותר משבעה ימים א"כ אשה זו ודאי לא זבה היא אלא נדה ולכן אף דנשי דידן כספק זבות דיינינן להו מכ"מ זה אינו רק דרבנן ואין כאן רק ספק בדרבנן אם הוא למעלה מהמקום שהש"ד ואע"פ שמטעם זה בלבד אין להקל שבדאתחזק איסורא כגון הכא לא אמרינן ספק דרבנן להקל מכ"מ יצאנו מכלל ספק איסור דאורייתא אבל א"ע נלענ"ד דזה אינו מספיק דהתינח אבדיקות ז' נקיים שאילו הם רק דרבנן בנשי דידן אבל בדיקה דהפסקת טהרה משמע מלשון הפוסקים דהיא מדאורייתא גם בנדה וכן נראה ממה דאמרינן נדה (דף ס"ח) נדה שבדקה עצמה ביום השביעי שחרית ומצאה טמאה וביה"ש לא הפרישה ולאחר ימים בדקה ומצאה טמאה רב אמר זבה ודאי ע"ש וכוותי' פסקינן הרי דמחזקינן מדאורייתא לנדה שעדיין לא פסק מעיינה אם לא תפסוק בטהרה וכיון דאשה זו לא ידענו אם פסקה כראוי הוי ספק דאורייתא וא"ל דהוי ס"ס כיון דיש פלוגתא בין הפוסקים אם לבעלה צריכה בדיקה בחורין ובסדקין ולא סגי בקינוח ואף דפסקינן דגם לבעלה צריכה בדיקה בחוס"ד מכ"מ אפשר דנדון אותו כפלוגתא דרבוותא אחר דבשו"ת נודע ביהודה רצה להוכיח דגם הרי"ף והרמב"ם כדעת המקילין וא"כ הוי ס"ס ספק שמא א"צ כלל בדיקה בחוס"ד ואת"ל צריכה שמא בדקה כן והטבעת למעלה ממקום הבדיקה והוי ס"ס שיכול להתהפך דז"א דמלבד שגם בזה בעצמו נגענו בפלוגתא שבין הפוסקים שהביא הש"ך בכללי ס"ס סי' כ"ט אם באתחזק איסורא מהני ס"ס בדאורייתא בלא"ה אפשר לא נחשב זה ס"ס כיון דהספק אם הוא למעלה ממקום שהש"ד אולי הוא כספק מחמת חסרון ידיעה שלא נחשב לס"ס וא"כ אכתי לא יצאנו בבדיקה של הפסק טהרה מספק איסור כרת אבל מכ"מ נ"ל כיון שכתב הרמ"א סי' קצ"ו ס"ז דבדיעבד אפילו לא הגיע ודאי למקום שהשמש דש סגי לה וכפי המבואר בפוסקים הובאו ביד מלאכי סימן קל"ג כל דבר שאין לו תקנה מקרי דיעבד וכיון דאשה זו בלי סכנה אי אפשר להוציא הטבעת ואסורה לסכן את עצמה לא יהי' לה תקנה לטהר עצמה לבעלה אין לך דיעבד גדול מזה ואע"ג די"ל דהכא גרע כיון שיש דבר המעכב יציאת הדם מכ"מ אין זה חשש הכרח ונוכל לצרף לזה לסניף ס"ס הנ"ל ובפרט דהרי בבדיקה אשה נאמנת על עצמה כדילפינן מספרה לה ואם אומרת שלדעתה הוא למעלה ממקום שהש"ד למאי ניחוש לה אבל מכ"מ יש לחקור שכפי ששמעתי אין סכנה להוציא הטבעת לשעתו ולהחזירו מיד והסכנה היא בלבד אם תלך בלי הטבעת ואם הדבר כן אז ודאי שצריכה להסירו עכ"פ להפסקת טהרה וליום ראשון מהנקיים כמשכ' הס"ט ובספר גידולי טהרה כן נלענ"ד אם יסכים מר נ"י על זה הקטן יעקב.