ב"ה אלטאנא, יום ו' ל' תשרי תר"ט לפ"ק. למען קיים כל העוסק בתורת קרבן כאילו הקריבו עמדתי בחג העבר על החקירה אם ניסוך המים שהיו מנסכים בז ימי החג עם תמיד של שחר כדאמרינן ביומא (דף כ"ו) הי' מנסכי התמיד או אם הי' מצו' בפני עצמה ויש נפקותא בלא הי' להם תמיד להקריב אם יש מצוה לנסך המים או אם נימא שאין נסכים בלא קרבן מלבד מה שאזכיר עוד לקמן נפקותות בזה ולא ראיתי דין זה מפורש עד שמצאתי אחד קדוש מדבר והוא הריטב"א בחדושיו סוכה (דף נ') שאחר שהביא שם דעת הרב אב"ד ז"ל שאין ניסוך המים בלילה וחלק עליו ממה דאמרינן בתענית פ"ק ומנחתם ונסכיהם אפילו בלילה כתב וז"ל ואע"פ שאמרו במסכת תמורה שלא אמרו נסכים בלילה אלא בנסכים הבאים מעצמן שלא עם הזבח ואלו ניסוך המים קרב עם הזבח הא לא תקשי' דניסוך המים אינו חשוב בא עם הזבח שחובת היום הוא ולא חובת הזבח כלל שהזבח של תמיד בנסכים של יין הוא נכשר כמו בשאר ימים אלא שיש חובת היום ג"כ לעשות נסוך המים וזה כפתור ופרח לרבינו הגדול ז"ל עכ"ל והנה אף ששבח הריטב"א לסברא זו עכ"ז מצאתי בזה לא לבד פלוגתא דרבוותא אלא ג"כ סתירות בדברי הראשונים עצמם דממה שכתבו התוספ' בתענית (דף ב') שאפילו לכתחילה הי' מותר לנסך בלילה ראשונה ע"ש נראה שדעתם ג"כ דנסוך המים לא שייך לתמיד דאל"כ היאך ינסך בלילה ואפילו קודם הקרבת הקרבן אבל נראה דעתם היפך מזה במנחות (דף ט"ו ע"ב) שהביאו שם דעת רש"י שס"ל דנסכים הבאים עם הזבח לא נתקדשו רק בשחיטת הזבח ולא משקדשו בכלי וחלקו עליו והוכיחו דמשקדשו בכלי נפסל בלינה ממה דאמר זעירי בסוכה (דף נ') דלכך היו ממלאין המים מע"ש בכלי שאינה מקודשת דאי מייתי במקודשת אפסלו בלינה הרי דקדוש כלי בלא שחיטת הזבח מהני לפסול בלינה ע"ש הרי בפי' דס"ל להתוספ' דהמים מקרו נסכים הבאים עם הזבח אלמא דשייכו לתמיד דאם כדעת הריטב"א שחובת היום בפני עצמם הם פשיטא שנתקדשו בכלי והיאך שייך להוכיח דנסכים הבאים עם הזבח ג"כ נתקדשו בכלי בלא שחיטת הזבח וא"כ יש סתירה בדברי התוספ' בזה אכן גם בשיטת רש"י נראה סתירה דמדסבירא לי לרש"י דנסכים הבאים עם הזבח לא נתקדשו רק בשחיטת הזבח ואעפ"כ אמר זעירי דאי מייתי במקודשת אפסל בלינה לכאורה נראה שדעתו כדעת הריטב"א דנסוך המים לא שייך לתמיד אבל נראה היפך מזה ממה שכתב בסוכה (דף ל"ד) וכל קרבנות כל ימות השנה אין נסכיהם אלא יין חוץ מן החג בתמיד של שחר שצריך שני ניסוכים עכ"ל הרי דס"ל דנסוך המים הי' מנסכי תמיד וא"כ יקשה עליו מאד לשיטתו מהא דזעירי דאמר אפסלו בלינה אכן גם אשיטת הריטב"א ק"ל איך אפשר לומר דנסוך המים היא חובת היום ולא מנסכי תמיד שהרי בתענית (דף ב') פליגי תנאי מנ"ל נסוך המים מן התורה ר' יהודה ב"ב יליף ממה דכתיב ונסכיהם ונסכי' כמשפטם הרי מ' י' מ' ור"ע יליף מדכתיב על עולת התמיד ומנחתה ונסכי' בשני ניסוכין הכתוב מדבר אחד מים ואחד יין ורבי נתן יליף מדכתיב בתמיד הסך נסך בשני ניסוכים הכתוב מדבר ע"ש הרי לכל הני דרשות קרא הכתוב בפי' נסוך המים נסכי תמיד ומתוך כך הי' נלענ"ד לומר דודאי אליבי' דהני תנאי גם הריטב"א מודה דנסוך המים שייך לתמיד אלא כיון דמסקינן בתענית (שם) דמה דאמרינן נסוך המים כל ז ע"כ לא אתי ככל הני תנאי אלא כר' יהושע דס"ל דנסוך המים הל"מ היא וכיון דהך סתם מתניתן והלכתא היא לכן כתב הריטב"א שפיר דלדידן י"ל דנסוך המים חובת היום הוא ולא שייך לתמיד ובזה ימצא יישוב ג"כ לסתירת רש"י והתוספ' הנ"ל די"ל דהם כתבו שיטות חלוקות בזה אליבי' דתנאים חלוקים רק מדמסקינן להלכה דנסוך המים כל ז' וזה כמ"ד דנסוך המים מהל"מ אתיא ולא מהני דרשות דהתנאים כתב הריטב"א שפיר להלכה דנסוך המים היא חובת היום בפני עצמה וכן נראה ג"כ מהירושלמי הביאו המשנה למלך ה' תמידין (פ' י') דס"ל דמותר לנסך המים בלילה קודם התמיד וכן פסק גם הרמב"ם שם הרי דס"ל להלכה ג"כ דנסוך המים היא מצו' בפני עצמה לענין לנסך בלילה וא"כ ה"ה ג"כ שיפסלו בלינה בקדוש כלי לבד ושצריך לנסך גם בלא תמיד. כנלענ"ד הקטן יעקב.