בן סירא/פשיטתא/מה
(מה, א) [מד, א] ואף אנא אשבח לאנשא דטיבותא לאבהון דהוו בדריהון:
(מה, ב) [מד, ב] סגי איקרא נפלוג להון וכלה רבותהון על דרא דעלמא:
(מה, ג) [מד, ג] וחויו בנביותהון [מד, ד] אתותא ומלכא בסכולנותהון:
(מה, ד) [מד, ד] חכימא ילפו בחכמתהון ושליטנא בדקו בתושבחתהון [מד, ה] על אידא קיתרא וכנרא ואמרי מתלא בכתבא דאנשא דתוקפא [מד, ו] ובסמיכי חילא ושלין על תוקנהון:
(מה, ה) [מד, ז] כלהין הלין בדריהון הוא להון איקרה וביומתהון תשבחתהון:
(*) [מד, ח]
(*) [מד, ט]
(*) [מד, י]
(*) [מד, יא]
(*) [מד, יב]
(*) [מד, יג]
(מה, ו) [מד, יד] פגריהון בשלמא אתכנשו ושמהון חי מן דר לדר [מד, טו] ותשבחתהון נשתעא עמא:
(*) [מד, טז]
(מה, ז) [מד, יז] נוח זדיקא אשתכח בדרה שלם:
(מה, ח) [מד, יז] בזבנא דטופנא הוא חלפתא לעלמא ומטלתה הות משוזבותא:
(מה, ט) [מד, יז] וימא אלהא דלא נהוא תוב טופנא [מד, יח] מומתא דימא לה בשררא דלא נאבד כל בסר:
(מה, י) [מד, יט] אברהם אבא דכנושתא דעממא ולא אתיהב מומא באיקרה [מד, כ] ועבד פתגמוהי דעליא ועל בקימא עמה:
(מה, יא) [מד, כ] בבסרה אתתקים לה קימא ובנסיונה אשתכח מהימן:
(מה, יב) [מד, כא] מטל הנא במומתא ימא לה אלהא דנתברכון בזרעה כלהון עממא:
(מה, יג) [מד, כא] למסגיו זרעה איך חלא דימא ולמתל זרעה לעל מן כלהון עממא למורתא אנון מן ימא לימא ומן פרת עד מא לסופיה דארעא:
(מה, יד) [מד, כב] אף ליסחק ימא מטל אברהם אבוהי [מד, כג] ובורכתא קדמייא מתתניחא על רישה דיסראיל דקריוהי ברי בוכרי יסראיל:
(מה, טו) [מד, כג] ויהב יורתנא ואיקימה אבא לשבטא ונפק ואפלג לתר עסר שבטין:
(מו, א) [מד, כג] ונפק מנה גברא זדיקא ומשכח רחמא בעיני כלהון חיא [מה, א] ורחים קדם אלהא ואף בעיני בני אנשא מושא דוכרנה לבורכתא:
(מו, ב) [מה, ב] ורביא בבורכתא ותקפא לדחלולין [מה, ג] ואקימה קדם מלכין ופקדה על עמא וחויה איקרה ואשמעה קלה:
(מו, ג) [מה, ד] בהימנותה ובמכיכותה גביהי מן כלהון בני אנשא:
(מו, ד) [מה, ה] וקרבת לערפלה וסדר קדמוהי נמוסא דחיא ובורכתא למלפו לבית יסראיל נמוסוהי וקימוהי ודינוהי ליעקוב:
(מו, ה) [מה, ו] וארים אכותה קדישא לאהרון מן שבטא דלוי [מה, ז] וסמה לשדרא דעמה ויהב עלוהי מן איקרה ושובחה:
(ו) [מה, ז] וגביהי ברומא דאיקרה [מה, ח] ואלבשה נחתא דתוכלתא ויקרה במאנא דתוקפא:
[מה, ט]
[מה, י]
[מה, יא]
[מה, יב]
[מה, יג]
[מה, יד]
(מו, ז) [מה, טו] וסם עלוהי אידה מושה ומשחה משחא דקודשא:
(מו, ח) [מה, טו] והות לה לקימא דלעלם ולזרעה איך יומתא דשמיא למשמשוהי ולמברכי לעמא בשמה:
(מו, ט) [מה, טז] וגביהי מן כלהון חיא למקרבת עולתא ודבחא ובסמא ולמחסיו על כלא יסראיל:
(מו, י) [מה, יז] ויהב לה פוקדנא ואשלטה בקימא ודינא:
(מו, יא) [מה, יח] ואתחדיו עמה נוכריא וטנו בה במדברא אנשי דתן ואבירם וכנושתא דקורחב תוקפא:
(מו, יב) [מה, יט] וחזא אלהא ורגז ואובד להן בנורא וכרא להון מחותא ואסיף אנון בתוקפא דרוגזא:
(מו, יג) [מה, כ] וסם על אהרון איקרא ויהב לה ורתנה רישיתא דקודשא וסדרא דלחמא לה ולזרעה:
(*) [מה, כא]
(מו, יד) [מה, כב] בלחוד בארעיהון לא ירת יורתנא ולא פלג פלגותא עמהון:
(מו, טו) [מה, כב] מטל דמריא מנתה ויורתנה בית יסראיל:
(מו, טז) [מה, כג] ואף פינחס בר אליעזר כגנברותה נסב תלתא איקרין בטננא דטן במדיניתא ובבר יסראיל ודקם בתורעתא דעמה ובעא על יסראיל:
(מו, יז) [מה, כד] מטל הנא ימא לה אלהא דנבנא לה מדבחא ותהוא לה ולזרעה כהנותא רבתא לעלם:
(מו, יח) [מה, כה] ואף דויד בר אישי יורתנא דמלכא ירת בלחודוהי ויורתנא דאהרון לה ולזרעה:
(מו, יט) [מה, כו] מכיל ברכו לאלהא דיהב לכון חכמתא דלבא למדן לעמה בשמה:
(מו, כ) [מה, כו] מטל דלא נתטעא טובהון ושולטנהון לכל דרא דעלמא: