בן סירא/פשיטתא/לח

(לח, א) [לח, א] יקר אסיא עד לא מתבעא לך [לח, ב] מטל דאף לה אלהא בריהי:
מן קדם אלה נתחכם אסיא ומן מלכא נסב מוהבתה:

(לח, ב)

(לח, ג) [לח, ג] מן תרעיתה דאסיא נרמרמונה וקדם מלכא נקימונה:

(לח, ד) [לח, ד] אלהא מן ארעא ברא סממנא וגברא חכימא לא נבסא עליהון:

(לח, ה) [לח, ה] בקיסא גיר חליו מיא מרירא מטל דנתידע חילה דאלהא:

(לח, ו) [לח, ו] דיהב לבני אנשא חכמתא למשתבחו בגנברותה:

(לח, ז) [לח, ז] בהון אסיא מניח מן כאבא:

(לח, ח) [לח, ח] ואף בסמא מתקן סמנא מטל דלא נבטל עבדא וחכמתא מן אפי ארעא:

(לח, ט) [לח, ט] ברי אף במרעך צלא קדם אלהא דהויו מאסא:

(לח, י) [לח, י] אעבר עולא ושוקרא ומן כל חטהא דכא לבך:

(*) [לח, יא]

(לח, יא) [לח, יב] ואף לאסיא הב אתרא מטל דאף בה אית בה הנינא:

(לח, יב) [לח, יג] מטל דאית כבנא ובאידה מצלחא אסיותה [לח, יד] דנצלא לאלהא ונתל באידה חולמנא ותאתא אסיותא באידה וחיא:

(לח, יג) [לח, טו] מטל דמן דחטא דקם אלהא מתיהב לאידא אסיא:

(לח, יד) [לח, טז] ברי על מיתא אסגא דמעא ונכאב לך ואמר אוליתא ואכמא דולא לה כנוש פגרה ולא תכסי על קבורתה:

(*) [לח, יז] חמרא וסיברתא לבני אנשא דמקרדין:

(לח, טז) [לח, יז] ועבד אבלא בזדקא יומא ותרין מטל בנא אנשא ואתביא מטל חיא:

(לח, יז) [לח, יח] מטל דמן בריותא מתילדא עקתא:

(לח, יח) [לח, יט] הכנא גיר לבא בישא יתיר מן מותא תבר כצפתא למסכנא ומיתא עקתא מטל דחיוהי דמסכנא ללוטתא דלבא:

(לח, יט) [לח, כ] לא תתל לבך למומתא [לח, כא] אתדכר עקתא ועבר חטהא:

(לח, כ) [לח, כב] ואתדכר דפוסקנא הו לך לה אתמל ולך יומתא: [פסוק כב מופיע במהדורת בן זאב לפני פסוק כא]

(לח, כא) [לח, כג] ואיך דבטל מיתא הכנא בטל דוכרנא ואתביא עם מפקנא דנפשה:

(לח, כב) [לח, כא] ולא תתכל על עותרא דלית בה סברא מטל דאיך פרחתא דשמיא דפרחא ושכנא:

(לח, כב) [לח, כא] הכנא הו עותרא קדם בני אנשא לך מחדא ולאחרנא מבאש: [כתוב "(כב)" פעמיים כמספר פסוק]

(לט, א) [לח, כד] חכמתה דספרא תוספי לה חכמתא ודלא מפרק סריקתא הו נתחכם:

(לט, ב) [לח, כה] מנא גיר נתחכם אחיד חרבא דפדנא ובתורא דבר ובתורא מתיר ושועיתה עם בני תורא:

(לט, ג) [לח, כו] ולבה רנא כלגתא דזרעה ושהרה לגמרו עבדה:

(לט, ד) [לח, כז] הכנא אף כלהון אומנא מתתזיעין אכחדא וליליא ואיממא בהון הו רנין:

(לט, ה) [לח, כז] בעבדא דגלפן ודטבעא ודמרגניתא אף חושביהון לעבדא דאומנותהון מתבעין:

(לט, ו) [לח, כח] למתב על כורא ולמתתכלו במאנא מתקלא שלהביתא דנורא מפקען בסרה ויקד בחמתא דנורא:

(לט, ז) [לח, כח] לוקבל סוכלא נרכן אידה ולוקבל צורתא דעבדה נצרן עינוהי:

(לט, ח)

(לט, ט) [לח, כט] הכנא אף פחרא דיתב על גיגלא ומזיע בפרסתה מאנא עינוהי במאני כל עבדה:

(לט, י) [לח, ל] ודרעוהי מפקעין טינא ועד לא מאת כפיף וגהין:

(לט, יא) [לח, ל] ולבה סים למגמרה עבדה ושהרה למפנא אתונה:

(לט, יב) [לח, לא] כלהון הלין מטל בסרהון וכל גבר בעבדא דאומנותהון נתחכמון:

(לט, יג) [לח, לב] ובלעדיהון לא מיתיבא מדינתא ואתר דעמרין לא נכפנון:

(לט, יד) [לח, לג] ברם למלכא דעמא לא נתבון ובכנושתא לא נתתרימון:

(לט, טו) [לח, לג] ועל כורסיא דדינא לא נתבון וקימא ודינא לא נסתכלון:

(לט, טז) [לח, לג] לא נתבינון יולפנא דחכמתא ובמלתא דחכימא לא נסתכלון:

(לט, יז) [לח, לד] מטל דבעבידותה דעלמא הנון נהירין ורניהון בעבדה דאומנותהון: