בן סירא/פשיטתא/לה
(לה, א) קורבניהון דזדיקא צלותא דפומהון ועבדיהון שמיא בזעין:
(לה, ב) אן עבדת מדם דכתיב בנמוסא אסגת פולחנא ודנטר פוקדנא טוביה לרוחה:
רמא חובלא טבא מן דמקרב קורבנא ודעבד זדקתא נטר נמוסא הו:
(לה, ג) צבינה דאלהא למסטא מן כל דביש וכלי הילך דלא תעבד דסנא:
(*) לא תתחזא קדמוהי סריקית מטל דכל דעבד דשפירי נטר פוקדנא הו:
(לה, ד) מוהבתא דבר אנשא טבא תתקבלי ודוכרנהון דזדיקא לא נתטעא לעלם:
(לה, ה) בעינא טבתא הב למסכנא ולא תתזיע במוהבתך:
(לה, ו) בכל מוהבתך נהוין נהירן אפיך ובחדותא אוזף למן דלא פרע לך:
(לה, ז) מטל דאלה פרועא הו ורבו רבון הו פרע לך:
(לד, ח) הב לאלהא אכמא דיהב בעינא טבתא ובאידא רבתא מן דיהב גיר למסכנא לאלהא הו מוסף מנו גיר פרוע אלא אן הו:
(*) לא תשתוחר מטל דלא מקבל ולא תתכל על קורבנא דחטופיא:
(*) מטל דאלהא עבד דינא הנא ולית קדמוהי מאסב באפא:
(לה, ט) עאלא קדמוהי צלותה דמסכנא ובעותא דעייקי רוח שמע:
(לה, י) לא שבק אנקתא דיתמא וצלותא דארמלתא שמע:
(לה, יא) מרדא דנפשה דמסכנא הו שמע וצלותה דמסכנא עננא מרכנא:
(לה, יב) צלותהון דמסכנא לעל מן עננא סלקא וקדם מרא רבותא עאלא לא עברא עד מא דמבדק עליה ודינא דקושתא דאן:
(לה, יג) ואף מריא לא נסלא ולא נשבוק ולא נבטל עד מא דנתבע עבדיהון דעולא ולעממא נהפך פורענא עד מא דנובד עושנהון דחטיא:
(לה, יד) ולשליטנא עולא מספקו נפסק עד מא דנהפך לבישא חובליהון ולעבדי עולא תרעיתהון:
(לה, טו) עד מא דנדון דינא דעמה ונחדא אנון בפורענותה:
(לה, טז) ונבהת סנאא בעדנא דאולצנא איד(?) עננא דמטרא בזבנא דמתבעא: