בן סירא/פשיטתא/כט

(כט, א) [כט, א] רמא חובלא טבא מן דמוזף לחברא ודאחד באידא נטר פוקדנא הו:

(כט, ב) [כט, ב] אוזף לחברך בעדנא דצריכותא ואתקים עם חברך [כט, ג] ובכל עדן תשכח צבינך מנה: [לפשיטתא שבאתר-CAL יש עוד חלקים לפסוקים ב-ג]

(כט, ג) [כט, ד] סגיאא גיר יאוזפא רבעו יוזפתא ואחרו למוזפניהון:

(כט, ד)

(כט, ה) [כט, ה] בעדנה גיר דיזף נשק לידה דמוזפנא ועל נכסה דחברה מרים קלה:

(כט, ו) [כט, ה] ובעדנא דמיתא יזפתא מפיח נפשה ולזבנא סגיאא יהב לה:

(כט, ז) [כט, ו] ואן נשכח נתפרע פלגא וחשב לה דאיך דמשכחו אשכחה:

(כט, ח) [כט, ו] וסלקו אידוהי מן נכסוהי סריקאית וקנא לה סנאא ואשתוף דין מגן:

(כט, ט) [כט, ו] מצותא וצוחיתא פרע לה וחלף איקרא צערא:

(כט, י) [כט, ז] סגיאא דלא הוא מן בישותא אתכליו למוזפו אלא מטל דדחלין מן הרתא סריקתא:

(כט, יא) [כט, ח] ברם עם מסכנא אגר רוחך עמה [כט, ט] ואיך דלמטר פוקדנא ארוחיהי ואין נהוא חוסרנא לא תיתא על כלך:

(כט, יב) [כט, י] אובד כספך על אחוך ועל חברך ולא תסימיוהי תחית כאפא ואסתא:

(כט, יג) [כט, יא] סים לך סימתא בזדיקותא ובחובא והו טבא לך מן כלמא דאית לך:

(כט, יד) [כט, יב] צור זדקתא וסים בית גזך והי תפרקך מן כל דביש:

(כט, טו) [כט, יג] סכרא דתוקפא ורומחא ושורא לקרבא ולוקבל סגיאא הי תניחך:

(כט, טז) [כט, יד] גברא טבא מן דערב לחברה ומן דמובד בהתתא ערק מן ערבה:

(כט, יז) [כט, טו] טיבותא דערבא נשבוק עולא ורשבק לבריה שבק פרקא:

(*) [כט, טז]

(*) [כט, יז]

(כט, יח) [כט, יח] ערבות לסגיאא אובדת ושבקו נכסיהון איך גללא דימא:

(כט, יט) [כט, יח] אף למרי נכסא סרקת ואזלו לעמא נוכריא:

(כט, כ) [כט, יט] חטיא דעבר על פוקדנותי דמריא בערבותא נפל ודרדף למקבלה עלוהי חטהא, נפל בדיניה, חטהא סגיאא מיתיא ערבותא, דמתאלץ מגן ומשכח דינא:

(כט, כא) [כט, כ] ערוב לחברך איך מא דמצא אנת בחילך ופצא נפשך מן אעפא:

(כט, כב) [כט, כא] ריש חיוהי דבר אנשא לחמא ומיא ותכסיתא וביתא מכסא צערא:

(כט, כג) [כט, כב] טבין אנון גיר חיוהי דמסכנא תחות טללא דקריתה מן עותרא סגיאא באכסניותא:

(כט, כד) [כט, כג] עם סניא ועם זעור אנש לא ידע ומנא עבד בגו ביתה אנש לא חזא לה:

(כט, כה) [כט, כד] חיא בישא מן בי לבי ועל דינא רורבנא לא אשכח למפתח פומה:

(כט, כו) [כט, כה] אכסניא אנת ושעת ובתר הלין תשמע מרירתא:

(כט, כז) [כט, כו] אכסניא אנת עבר תקן פתורא ולעם מדם דאית קדמך:

(כט, כח) [כט, כז] פוק מן קדם איקרא, ארחא גיר ערץ עלי:

(כט, כט) [כט, כח] יקירן הלין לגברא חכימא בזתא ורביתא ויזפתא דמוזפנא:

(כט, ל)

(כט, לא)

(כט, לב)

(כט, לג)

(כט, לד) [כט, כח] טב טב הב למסכנא ומן מא דבאידך אוכליוהי ואן ערטלי הו אלבשיהי:

(כט, לה) [כט, כח] מטל דבסרך אנת מכסא ולאלהא הו מוזף אנת והו פרע לך חד בשבעא: