בן סירא/פשיטתא/כ

(כ, א) [כ, ב] לית ליה טיבותא למאן דמכס לעולא ומשתבח מן בר דלא ולא ליה למשתבחו:

(כ, ב) [כ, א] אית מכסנותא [צ"ל מסכנותא] דלא יאיא ואית דשתיק והו חכים:

(כ, ג) טב הי מכסנותא בפומא מן דלמנטר סניא בגו לבא:

(כ, ד)

(כ, ה) מתרגרג מהימנא למדמך עם בתולתא הכנא מאן דעבר דינא באולצנא:

(כ, ו) אית דכר\דבר(?) שתיק מתחשב חכימא ואית דמסתנא בסוגאא דשועיתה:

(כ, ז) אית דממלל איכא דלא ולא ליה לממללו:

(כ, ח) גברא חכימא נטר עדנא וגברא עולא ומרחא לא נטר עדנא:

(כ, ט) אית דבסוגאא דשועיתה מסתנא ודמתגיאא נסתנון(?) חיוהי:

(כ, י) אית מדם דלבישתא הי דגברא ואית שועיתא דלחוסרניה:

(כ, יא) איכנא דתשדי\דתשרי(?) כאפא בעופא תפרחיוהי הכנא תובד רחמתא דרחמך דשררא ולא תשכחיוהי:

(כ, יב)

(כ, יג)

(כ, יד) אית דסגי יזף איך זעור ופרע ליה חד בשבעא:

(כ, טו)

(כ, טז) מוהבתא דסכלא לא שויא ליה מטול דעינוהי חד בשבעא סימן לפורענותא:

(כ, יז) זעור יהב וסגי מסחד ופתח פומה וממלל דביש וסרב:

(כ, יח) יומנא מוזף ומחר תבע וגביתה גביתא היא דפורענותא, אילין דהיכנא איתהון לאלהא ולבני אנשא סניאון אינון:

(כ, כ) סכלא אמר לית לי רחמא ולית טיבו לטיבותי:

(כ, כא) אכלי לחמי איך שועא דכאפא אלא אכותיה נמיקון עלוהי:

(כ, כב)

(כ, כג) איך מיא דאשידין על שועא דכאפא הכנא לשנא דעולא בית זדיקא:

(כ, כד) איכנא דלא משבחא אליתא דמתאכלי דלא מלחא הכנא מלת דמתאמר דלא בעדניה:

(כ, כה) בפומה דסכלא תתקלי מלתא מטול דלא אמר לה בעדניה:

(כ, כו)

(כ, כז) אית דמתפלט מן חטהא מטול צריכותה מנו הנא דהוא זדיקא ועל עותריה מתנניח(?):

(כ, כח) אית דמובד נפשיה מן בהתתא ומן כוסי אופוהי גמר:

(כ, כט) אית דמן בהתתא מתכל חבריה וקנא ליה סנאא מגן(?):

(כ, ל) מדם דביש כאנשא כדבותא ובאנשא דסכלא סגיאא הי:

(כ, לא) מתרגרג למגנב אף למכדבו ותרתיהון אורחתא בהתתא נורתון:

(כ, לב) מטול דחרתה גיר דבר אנשא כדבא ללוטתא ובחתתה(?) עמה תאבדי:

(כ, לג) מלא מתלא דחכמתא איך זעורא נחוא נפשיה ועבדא חכימא נשתלט ברורבנא:

(כ, לד)

(כ, לה) קורבנא ושוחדא מכהתין עינא ומסכרין פומא ומבטל מכסנותא [צ"ל מסכנותא?]:

(כ, לו) חכמתא טמירתא וסימתא דמטשיא מנא הנינא אית בתרתיהון:

(כ, לז) טב הי גברא דמטשא סכלותה מן גברא דמטשא חכמתיה: