בן סירא/פשיטתא/יח

(יז, כז) [יח, א] מנו משכח למחויו עבדוהי או מנו נמנא גנברותיה:

(יז, כח) [יח, א] עלמא כלא מתבקא אכחדא ומריא בלחודוהי זכי:

(*) [יח, ב]

(*) [יח, ג]

(*) [יח, ד]

(*) [יח, ה]

(*) [יח, ו]

(יז, לג) [יח, ז] בשולמהון דבני אנשא הנון משרין ואם נתובין נתמהון:

(יז, לד) [יח, ח] מנו אנון בני אנשא ומנא הסרנהון [צ"ל חסרנהון?] ומנא יתרנהון ומנא טיבותהון ומנא בישותהון:

(יז, לה) [יח, ט] ומנינא דחיוהי דבר אנשא כד נסגא למחאא מאא שנין [יח, י] איך דממלא גורא מן ימא ואיך פרדתא מן חלא:

(יז, לו) [יח, י] אלף שנין מן עלמא הנא לא איתהון איך חד יומא בעלמא דזדיקא:

(יז, לז) [יח, יא] מטול הנא מאגר רוחיה עמהון ואשר עליהון רחמוהי:

(יז, לח) [יח, יב] מטול דידע דחרתהון בישא הי מטול הנא אסגי שובקנהון:

(יז, לט) [יח, יג] רחמא דבר אנשא על קריב בסריה ורחמה דאלה על כלהון עבדוהי:

(יז, מ) [יח, יג] מחכם ורדא ומלף להון ומהפך להון איך רעיא טבא דרעא לגזריה:

(יז, מא) [יח, יד] טביהון לאילין דמסברין לרחמוהי ואילין דמקבלין לדינוהי:

(יח, א) [יח, טו] ברי למאן דמטאב לחבריה לא תכלא ובמן דיהב לא תבאש עינך:

(יח, ב)

(יח, ג) [יח, טז] איך מטרא דמבטל לשובא היכנא מלתא מהפכא מוהבתא:

(יח, ד) [יח, יז] אית גיר מלתא טבתא דמן מוהבתא טבא הי תרתיהון על אנשא כשרא:

(יח, ה) [יח, יח] סכלא גיר מחסד עד לא עבד טיבותא מוהבתא דרשיעא מתיכא עינא:

(יח, ו)

(יח, ז)

(יח, ח)

(יח, ט) [יח, יט] עד לא תתכתש בעי לך עדורא ועד לא תתכרה בעי לך אסיא:

(יח, י)

(יח, יא) [יח, כ] עד לא תמטיך עקתא צלא ובזבנא דעקתא תשכחיה ותעניך:

(יח, יב) [יח, כא] עד לא תתקל צלא ובעא ועד לא תחטא הב זדקתא:

(יח, יג) [יח, כב] לא תתכל למעברו חוביך ולא תהוא מדש עד מא דתעוק לך:

(יח, יד) [יח, כב] לא תתל זבנא למתב מן חטהיך אתדכר דמותא לא משתוחר:

(יח, טו) [יח, כג] עד לא תדור טיב נדרך ולא תהוא איך גברא דמנסא מריה:

(יח, טז) [יח, כג] לא תוסף למחטא חטהא דבקדמיא לא זכית:

(יח, יז) [יח, כד] אתדכר דרוגזא בחרתא הו דכלהון חטהא ובזבנא דעקתא לא נהפך נמך אפא:

(יח, יח) [יח, כה] הוית דכיר לכפנא ביומי סבעא ומסכנותא ועניותא ביומי עותרא:

(יח, יט) [יח, כו] מצפרא לרמשא משנא עדנא וכלהין הלין שפירן אנון קדם אלהא:

(יח, כ) [יח, כז] כבר חכימא נאצף להלין כלהין וביומתא דרושעא לא נדחל מן בישא:

(יח, כא) [יח, כח] לכל דחכים למלפו חכמתא ולידועיה למתל תודיתא:

(יח, כב) [יח, כט] חכמי יולפנא אף הנון נתחכמין ונדעון עד מא לחרתא מלא דמתלא מלא דחכמתא ויולפנא דנפשא:

(יט, א) [יח, ל] ברי בתר שאלת נפשך לא תאזל ומן גרתא כליה:

(יט, ב) [יח, לא] אן גיר תעבד צבינה דנפשך איך הו הו יעבד צבינה דסנאא:

(יט, ג) [יח, לב] לא תחדא בסגיאיתא דתפנוקא דלא חד תרין תהוא מסכין:

(יט, ד) [יח, לג] לא תהוי מוסכין ורוי וזליל ופקק כד מדם לית: