בן סירא/פשיטתא/יא
(א) [יא, א] חכמתא דמסכנא תרים רישה ובינת שליטנא תותביוהי:
(ב) [יא, ב] לא תשבח לבר אנשא דשפיר בחזוה ולא תגנא לבר אנשא דסנא בחזוה:
(ג) [יא, ג] מטל דשיטא הי בעופא דבוריתא וריש טובא דכלהין עללתא אבה:
(ד) [יא, ד] במן דלביש רוקעא לא תגחך ולא תשיט לבר אנשא דמרירן חנכוהי:
(ה) [יא, ד] מטל דפרישין אנון דאזוהי דאלהא ומטשין מן בני אנשא עבדוהי:
(ו) [יא, ה] סגיאא שיטא דיתבו על כורסיא דמלכותא ודלא סלקין הוו על לבא לבשו לבושא דאיקרא:
(ז) [יא, ו] סגיאא מלכא דאצטערן אכחדא ודמיקרין דאתבצרו מן איקריתון:
(ח) [יא, ז] עד לא תבקא לא תשתותף, עקב לוקדם והי דין עבד שדכא:
(ט) [יא, ח] עד לא תשמע לא תתל פתגמא ובגו שועיתא לא תמלל:
(י) [יא, ט] אן אית בך חילא לא תתחרא ובגו עולא לא תסגא טלומיך:
(יא) [יא, י] ברי (לא תסגי עסקך) דלמא תסגי בישתך ודרהט למסגיותא לא זכא:
(יב) [יא, י] ברי אן לא תרהוט לא תדרוך ואן לא תבעא לא תשכח:
(יג) [יא, יא] אית דרהט ולאא ועמל ובכלהין הו משתוחר:
(יד) [יא, יב] אית דלאא ועמל וחסיר פגרה וחסיר כל יתיר מסכנותא:
(טו) [יא, יב] מאמרת דמריא עלוהי נטאב ונפציוהי מן עפרא ומן קטמא:
(טז) [יא, יג] ארום רישה ודמרמה ונתמהון עלוהי סגיאא:
(יז) [יא, יד] טבתא ובישא חיא ומותא עתירא ומסכנא קדם אלהא שוין אנון:
(יח) [יא, יד] חכמתא ונקפותא וידיעתא דנמוסא מן לות מריא חי, חובא ואורחתא דעבדא טבא מן לותה אינון:
(יט) [יא, יד] טעיותא וחשוכא לחטהא אתבריה ועם אילין דמתרבין בבישתא בישתא עמהון סבא:
(*) [יא, טו]
(*) [יא, טז]
(כ) [יא, יז] מוהבת דמריא מקויא לדחלוהי וצבינה לעלם נתקן:
(כא) [יח] אית דעתר מן מסכנותה ואית דלא לוא לה עותרה:
(כב) [יט] ובעדנא דאמר אשכחת לי ניחא הא מכיל אכול מן טבתי:
(כג) [יט] ולא ידע מנא הויא חרתה דשביק להון לאחרנין ומאת:
(כד) [כ] ברי קום על אורחך ועליה אסתמך ובעבדיה זל ואעתק:
(כה) [כא] ולא תתדמר בעבדא דעולא אלא סכא למריא וקוה בנוחרה:
(כו) [כא] מטל דקרב הי קדם מריא למעתרו למסכנא מנשיל:
(*) [כב]
(*) [כג]
(*) [כד]
(כז) [כה] באשתה דיומא תשכח טבתא וחרתה דבר אנשיא תהוי עלוהי:
(כח)
(כט)
(ל)
(לא)
(לב)
(לג) [כח] עד לא תבקא לאנש לא תשבחיוהי מטל דבאחריתא הי משתכח בר אנשא:
(לד) [כט] לא לכל בר אנש למעלו לביתך כמאנוהי גיר דנכלותא סגיאון אנון:
(לה) [ל] איך חגלא צידא בקלוביא (בכלוביא) לבה דגאיא ואיך דוקא דתאר למפולתא מא סגיאון חוביהון דעולא:
(לו) [ל] איך כלבא דלכל כי\בי(?) עאל וחטף הכנא עולא לכל כי\בי(?) עאל ושגש:
(לז) [לא] וטבתא לבישא הפך ובמאני רגתא יהב תוקלתא:
(לח) מן קליל סרכתא יקדא נורא הכנא בר אנשא עולא אשד דמא איך מיא:
(לט) דחל מן בישא מטל דלביש ברא דלמא מומא דעלמא תסב:
(מ) [לד] לא תתדבק לעולא דלמא נקלקל אורחך ונהפכך מן קימך:
(מא) לא תשרי נוכריא גו ביתך דלא נבטליך מן שלותיך ונפטרך מן דירתך: