בן סירא/פשיטתא/ז

(א) [א] לא תעבד דביש ולא ישחכך בישא:

(ב) [ב] ארחק מן בישא ונתרחק מנך:

(ג) [ג] לא תזרוע אל כרבא דחטיתא דלא חד בשבעא תחצדיוהי:

(ד) [ד] לא תבעא מן קדם אלהא שולטנא ומן מלכא מוהבתא דאיקרא:

(ה) [ה] לא תזכא נפשך קדם אלהא וקדם מלכא לא תהוא סכלא:

(ו) [ו] לא תבעא למהוא דינא אלא אן אית בך חילא למבטלו עולא, דלמא תדחל מן קדם עתירא ותעבד מומא בדחלתך:

(ז) [ז] לא תחיב נפשך בכנושתא דמדינתא ולא תרמא נפשך בדינה:

(ח) [ח] ולא תתנא למחטא מטל דבקדמיא לא זכית:

(ט) [ט] לא תאמר דחאר בסוגאא דקורבני, וכד מקרב אנא למרימא קורבני מקבל: [אינו בכ"י העברי]

(י) [י] לא תתעיק במלי צלותך, ומן זדקתא לא תשתוחר לא תשתוחר למעבד פוקדנא:

(יא) [יא] לא תגחך אל אנשא דמרירן חנכוהי מטל דאית דמרים ומשפיל:

(יב) [יב] לא תתרעא בישתא אל אחוך הכנא ואף אל רחמא ואף אל חברא כחדא:

(יג) [יג] לא תצבא למכדבו כל כדבותא מטל דחרתה לא הות טבא:

(יד) [יד] לא תסתר נפשך בכנושתא דשליטנא ולא תשחלף מלי צלותך:

[טו] [אינו מופיע?]

(טו) [טז] לא תרחם נפשך מן אנשא דעמך, אתדכר דרוגזא לא עבר:

(טז) [יז] טב טב אמך נפשך מטל דחרתא דכלהון בני אנשא לרמתא הויא:

(יז) [יח] לא תחלף רחמא כממונא ואחא דאית לך בדהבא דאופיר:

(יח) [יט] לא תחלף אנתתא טבתא ושפירא חזוא במרגניתא:

(יט) [כ] לא תטרף לעבדא דפלח בקושתא ואף לא לאיגרא דמעמל נפשה:

(כ) [כא] עבדא חכימא אהביוהי כנפשך ולא תכלא מנה חארותה:

(כא) [כב] בעירא אית לך בקיה ואן שרירא הו קניה: [האם מתאים לפסוק כב העברי?]

(כב) [כג] בניא אית לך רדי אנהון וסב להון נשא בטליותהון:

(כג) [כד] בנתא אית לך טר בסרהון ולא תנהיר להון אפיך:

(כד) [כה] אפק ברתא ונפק עשוקיא ולגברא דין חכימא הביה:

(כה) [כו] אנתתא אית לך לא תשבקיה ואן עולא הי לא תהימן בה:

(כו) [כז] בכלה לבך יקר לאבוך, ולאמך דילדתך תטעא: [אינו בכ"י העברי]

(כז) [כח] אתדכר דאלו הנון לא איתך ומנא תפרוע אינון דרביוך: [אינו כב"י העברי]

(כח) [כט] בכלה לבך דחל מן אלהא ולכהנוהי יקר, בכלה לבך יקר בריך ומשמשנוהי לא תשבוק:

(כט) [*] שבחוהי לה ויקר אף לכהנוהי והב להון זדקהון איך מא דאתפקדא [לא] לחמא דקורבנא ורישיתא דאידא:

(ל) [לב] ואף למסכנא אושיט אידך מטול דנשתלמון בורכתך:

(לא) [לג] חסדא הי גיר מוהבתא בעינא כל בריתא ואף מן מיתא לא תכלא טיבותא:

(לב) [לד] ולא תשתוחר מן בית בכא ועם כל אבילא הוית מתאבל:

(לג) [לה] לא תמאן לך למסער מרעא דמטל הלין אנת תתרחם:

(לד) [לו] בכל עובדך הוית דכיר חרתא ולעלם לא תחטא: