בן סירא/פשיטתא/ו
(יח) [א] וחלף רחמא לא תהוא סנאא דלא שמא בישא תארת וחסדא וחובא על מן דמהלך בתרין לשנין: [הפסוק הזה הוא פסוק ה,יח בפשיטתא]
(א) [*] לא תסרוח כל מלתא אין סגי ואין זעור: [לא מופיע בכתב יד העברי?]
(ב) [*] לא תזל לזעירא מטל דשאט לזעירא לא תמטא אידה לסגי: [לא מופיע בכתב יד העברי?]
(ג) [ב] לא תשתלך אידא דנפשך דלא תבעא איך תורא חילך:
(ד) [ג] טרפיך תתר ואבך תפול ותשבקך איך אילנא יבישא:
(ה) [ה] פומא בסימא נסגון רחמוהי וספותהון דכאנא שאלתא דשלמא: [הפשיטתא שמה פסוק ו,ה לפני פסוק ו,ד]
(ו) [ד] נפשא קשיתא תחבלי מרה וחדותא לסנאוהי תעבדיוהי:
(ז) [*] איך דבובי לאתר דמכתשא מתכנשין הכנא תבעי בישתא על מומי דאנשא נבדקון: [לא מופיע בכתב יד העברי?]
(ח) [*] ודדאין עבדי דחברוהי לזכותא מפסי רחמוהי ודממלל טבא מן חברוהי מנה טבא נשתעון: [לא מופיע בכתב יד העברי?]
(ט) [ו] שאלי שלמך יהוון סגיאין ובעל ראזך חד מן אלף:
(י) [*] מאנתת קימך טר מלי פומך: [לא מופיע בכתב יד העברי?]
(יא) [ז] קנא אנת רחמא בנסינא קניוהי ולא תסתרהב למתתכל עלוהי:
(יב) [ח] אית רחמא באפי שעתא ולא קאם בעדנא דאולצנא:
(יג) [יא] בטובתך הוא אכותך ובקשיתך מתרחק מנך:
(יד) [יב] אין תפול נהפוך בך ומן קדמך נאזל ונתטשא:
(טו) [יג] מן שנאך אתרחק ומן רחמך הוית זהיר:
(טז) [יד] רחמא דשררא רחמא הו דתקופא ומשכחנוהי משכחין סימתא:
(יז) [טו] לרחם הימנותא לית לה דמיא ולית מתקלא לטיבותה:
(יח) [טז] רחם הימנותא סמא הו דחיא ואינש דדחיל אלהא הויו:
(יט) [*] דחלוהי דאלהא נשרון רחמותהון מטל דאכותה הכנא רחמוהי: [לא מופיע בכתב יד העברי?]
(כ) [יח] ברי מן טליותך קבל יולפנא ועדמא לסיבותך תשכח חכמתא:
(כא) [יט] איך זרעא ואין חצודא קרוב וסוגאא דעללתא תחמול:
(כב) [יט] אין עמלא זעורא תעמל ובעגל\וכעגל(?) אבה תאכל:
(כג) [כ] כמה קשיא אל סכלא חכמתא ולא נסיברונה\נסיכרונה(?) חסיר\חסירי(?) לבא:
(כד) [כא] איך כאפא הי יקירתא עלוהי דלא נחור ונשדיה:
(כה) [כב] שמה איך יולפנה ולסכחא לא מתבחרה:
(כו) [כג] שמע ברי וקבל יולפני ולא תבטל מרדותי [כד] אעל רגליך במצידתה ובטענה אעל צורך:
(כז) [כה] קרב כתפיך ושקוליה ולא תתעיק בשקולתה:
(כח) [כו] בכל לבך קרוב אליה ובכלה חילך טר ארחתה:
(כט) [כז] בדק בצי ובעי ותשכח אתעשן בה ולא תרפיה\תרפיח(?)
(ל) [כח] ובחרתא\ובחדתא(?) תשכח ניחא ותפניקי ותחדא באחריתך:
(לא) [כט] ונהוין לך מצידתא מותבא עשינא:
(לב) חבביה\חבביח(?) ותרוממונך ובינת שליטנא תותביונך: [לא נראה מקביל לפסוק ל בכ"י העברי]
(לג) [לא] ולבושא דאיקרא תלבשך וכלילא דתשבוחתא תקטרך:
(לד) [לב] אין תצבא ברי תחכם ואין תסים ללבך תהוא ערים\עריס(?):
(לה) [לג] אין צמבא(?) למשמע תאלף ואן תרכן אדנך תתחכם:
(לו) [לד] בכנושתא דסבא הוית קאם וחזי מנו חכים ותדבק לה:
(לז) [לה] כל שועיתא הוית צבא למשמע ומתלא דחכימא לא נפלטונך:
(לח) [לו] חזי מנו חכים ובעיוהי ותדושי אסכופתה רגלך:
(לט) [לז] אסתכל בדחלתא דאלהא ובפוקדנוהי הוית רנא בכל יום והוא יתקן אורחתך ומן מא דאתרגרגת נלפך: