בן סירא/פרנקל/לט

(לט, א) לא כן שם לבו לתורת יי בשבת תחכמוני מושבו ובנביאי אל יתבונן:

(לט, ב) דברי אנשי שם ידרש ובעמקי משליהם ירד:

(לט, ג) על תעלומותיהם ישכיל לחקר כל חידה ומליצה:

(לט, ד) לו יאות משמרת שרים ומהלך בין נגידים:

(לט, ה) הוא יעבר ארצות גוים ואת הטוב ואת הרע יכיר:

(לט, ו) בקר ישחר פני יוצרו ולפני אלהים ישפך שיחו:

(לט, ז) שפתותיו תבענה תפלה ליי ועל חטאותיו יבקש רחמים:

(לט, ח) אם בעיני אל עליון ירצה יופיע עליו אור חכמתו:

(לט, ט) יערף לקחו כמטר ועל שפתיו הלל ותודה ליי:

(לט, י) כל מחשבותיו יכונו להבין מצפוני חכמתו:

(לט, יא) תוכחת מוסר יגלה בשער ותורת יי כל תהלתו:

(לט, יב) רבים ישבחו חכמתו והיא תקום לעולם ועד:

(לט, יג) זכרו ישאר לנצח ושמו ינון לדור ודור:

(לט, יד) גוים ולאמים יספרו תהלתו ובמקהלות תרומם:

(לט, טו) בחייו יברך שמו מאלף ובמותו אין קץ לשבחו:

(לט, טז) עוד מלים מלאתי ורוחי בקרבי כסהר במלאו:

(לט, יז) שמעוני בני קדושי אל ותפרחו כשושן על יבלי מים:

(לט, יח) ריח ניחוחכם כריח לבונה כחבצלת תציצו ותזלו בשם:

(לט, יט) זמרו תהלה לאלהינו הללוהו על רב נפלאותיו:

(לט, כ) הבו ליי כבוד שמו שירו תהלתו בפה ובכנור:

(לט, כא) אמרו ליי כי טובים כל מעשיו ולכל דבריו עת ומועד:

(לט, כב) מי יאמר מה זה ועל מה זה כי כלמו נחמדים בעתם:

(לט, כג) בדברו נצבו כמו נד נוזלים ותהומות קפאו בלב ים:

(לט, כד) הוא יצוה ובחסדו יקום כל דבר מי יאמר אליו מה תעשה:

(לט, כה) לפניו נגלו מפעלי כל בשר ותעלומה אין לנגד עיניו:

(לט, כו) כי מעולם עד עולם ישורו ודבר לא נכחד ממנו:

(לט, כז) מי זה יאמר למה זאת כי יש תכלית לכל נוצר:

(לט, כח) ברכתו תזל כמו זרם והארץ רותה חשרת מים:

(לט, כט) אולם בתגרת ידו יפגע גוים כהפך ארץ פרי למלחה:

(לט, ל) מעוז לתם דרך יי ומחתה לפעלי און:

(לט, לא) מראשית הטובות לטובים נבראו והרעות לרעים הוכנו:

(לט, לב) כל חפצי אדם לחיים הם אש ומים ברזל מלח וקמח דבש וחלב תירוש יצהר ושמלה:

(לט, לג) כל אלה מטיבים לטובים ולרעים לרעה יהפכון:

(לט, לד) גם הרוח לשבט נברא ובעז אפו ישחית יחבל:

(לט, לה) בשצף קצף ישתער והיה לבער כי בעברת יי יעבר:

(לט, לו) גם אש וברד כפן ומות לשפטים נבראו:

(לט, לז) שן בהמות נחש ועקרב ושלח לשבט בוגדים נכונו:

(לט, לח) ובדברו כלמו שמחים לעשות רצונו וכי יקראו לפקד את הארץ לא יאחרון ולא יפקדון:

(לט, לט) על כל זאת מראש השכלתי ונתתי את לבי להעלותם על ספר:

(לט, מ) כל מעשי יי אך טובים וכלמו יפים בעתם:

(לט, מא) אל תאמר זה נופל מזה כי לעת נכון נכוחים כלמו:

(לט, מב) לכן בקרב וכליות הללוהו וברכו שם יי לעולם סלה: