בן סירא/פרנקל/לא

(לא, א) אין שנה לעשר רזון לנפש ותנומה אין בעפעפי דואג:

(לא, ב) ישב ודואג נגזלה שנתו והשנה תגהה מחלה עזה:

(לא, ג) עשיר יעמל לאצור אוצר וכי השיג אז יתעדן:

(לא, ד) עני יעמל אך למחסור וכי יחדול עוד יחסר:

(לא, ה) אוהב כסף לא ינקה ורודף הבל לא יחבל:

(לא, ו) בצע כסף מוקש בעליו ובעיניהם יראו כי כלה יכלה:

(לא, ז) אהבת בצע כאבן נגף וכל רודפיה נוקשו:

(לא, ח) אשרי עשיר נקי כפים ולבו לא הלך אחרי הבצע:

(לא, ט) איה הגבר ונהללהו בשער כי גדלות עשה בעמו:

(לא, י) מי זה נסה בזהב וישלם כי לו יאתה תהלה:

(לא, יא) מי זה מצאה ידו לחטא ולא חטא להרע ולא הרע:

(לא, יב) לעד לעולם יקום חילו וצדקתו תשבח בקהל:

(לא, יג) כי תשב ללחום את עשיר אל תפער לבלי חוק לועך:

(לא, יד) אל תאמר האח אין קץ למטעמים זכור כי אין רע מרע עין ועל כל דבר דמע ידמע:

(לא, טו) אל תשלח ידך אל אשר תביט עינו ואל תיפגש אתו בקערה:

(לא, טז) השכל על לבו כעל לבבך והכן בחכמה דרכך:

(לא, יז) אכול בנחת את הנתון לפניך ואל תבלע לבל תמאס:

(לא, יח) כלה ראשון לאכל כנכון ואל תשאף כאיש לא ישבע פן ימיקו וידברו בך:

(לא, יט) בחברת רעים אל תשלח ידך ראשונה לאכל ולשתות:

(לא, כ) איש טוב טעם יאכל מעט על כן לא כהה רוחו על מטתו:

(לא, כא) אכל במדה ערבה שנתו ולאור בוקר יקום שמח:

(לא, כב) ואכל לצבות בטן נדדה שנתו והוכח במכאוב על משכבו:

(לא, כג) וכי יפצרו בך לאכל קום צא והקא וינוח לך:

(לא, כד) בני שמע לקולי ואל תבוז לעצתי ומצאת כי כל דברי אמת:

(לא, כה) בכל מעשיך היה מהיר ומחלה לא תקרב אליך:

(לא, כו) פרס לחמו יהולל בקהל וענתה בו צדקתו:

(לא, כז) ורוח כילי יקלל בקהל וענתה בו רשעתו:

(לא, כח) בסובאי יין אל יהי חלקך כי עצומים כל הרוגיו:

(לא, כט) חזק הברזל בכבשן יבחן ולב נפתל בדם חמר:

(לא, ל) היין יחיה נפש האדם אם במשורה ישתה אך הלומי יין מה חייהם:

(לא, לא) יין ישמח לבב אנוש אם בעתו ובמשורה ישתה:

(לא, לב) אולם מרבה לשתות מרבה מרורות וזדון ומצה יגרה:

(לא, לג) כי משתולל ומשתגע עד כלות כחו ושארו וגוו למהלמות יקרא:

(לא, לד) אל תוכיח רעך עת משתהו ואל תריב אתו בשמחתו:

(לא, לה) אל תדבר אליו קשות ואל תגער בו כי תפגענו: