בן סירא/פרנקל/כז

(כז, א) בעון בצע רבים יחטאון ואץ להעשיר מעלים עיניו:

(כז, ב) כיתד תקוע בין אבני קיר כן העול בין מקנה וממכר:

(כז, ג) איש אין יראת יי בלבבו תהרס נוהו פתאם:

(כז, ד) מניף בנפה יעצר רגבים ורעיוני לב יעצרו חטאים:

(כז, ה) כלי חרש בכבשן יבחן והאדם ביצר לבבו:

(כז, ו) עץ נטור בפריו יודע ולב גבר במוצא שפתיו:

(כז, ז) אל תהלל איש בטרם שמעתו כי בניב שפתיו ינכר גבר:

(כז, ח) צדק צדק תרדף ותמצאהו וכמעיל חמד תעטהנו:

(כז, ט) כעוף ידבק למינו כן האמת למבקשיה:

(כז, י) כאריה יארב לטרף כן העול לנבל:

(כז, יא) פי צדיק ינוב חכמה ופי אויל שׁונה כירח:

(כז, יב) במשב לצים נצור עתך ופקד תמיד נוה נבונים:

(כז, יג) שיח פתאים נלוז ועקש ושחוק פיהם לצון פשע:

(כז, יד) ברב אלת יסמר שער ורב ריב יאטים אזן:

(כז, טו) במריבי רהבים בל יחשך דם וחתת גערתם מדיבת נפש:

(כז, טז) גולה סוד אבדה אמונתו יבקש אוהב ולא ימצאנו:

(כז, יז) ברוח נכון אהב רעך כי גלית מצפוניו לשוא תשיבנו:

(כז, יח) כי כאשר ישחית איש את נפש עריו כן ישחית את דודי רעיו:

(כז, יט) כצפור נמלט מיד יקוש כן הרע בהפרדו לא ישוב אליך:

(כז, כ) גם כי דלקת אחריו לא תדביקהו כי כעפר מרשת נמלט על נפשו:

(כז, כא) כל כאב לחבש וכל עון לכפר ולגולה סוד אין תרופה:

(כז, כב) קרץ בעיניו תהפכות בלבו וכל יודעיו ירחקו ממנו:

(כז, כג) בראת פניך ימתיק שפתיו ועל כל דבריך ישתומם ובפנות שכמך יהפך ובכל דבריך יתן דפי:

(כז, כב) קרץ בעיניו תהפכות בלבו וכל יודעיו ירחקו ממנו:

(כז, כג) בראת פניך ימתיק שפתיו ועל כל דבריך ישתומם ובפנות שכמך יהפך ובכל דבריך יתן דפי:

(כז, כד) רבות רבות שנאתי ועל כלם איש כמוהו גם לזרא הוא בעיני יי:

(כז, כה) זורק אבן שמימה על ראש בעליו תשוב ומכה רע בסתר ישחית נפשו:

(כז, כו) כרה שחת בה יפל ופורש רשת בה ילכד:

(כז, כז) חרש רעה אל חיקו תשוב ותבאהו שאה לא ידע:

(כז, כח) אנשי רהב חמדו לצון ונקם יארב למו כאריה במסתר:

(כז, כט) שמח באיד נקי בפחים יתמך וצירים יאחזהו בטרם ימות:

(כז, ל) גם כעס ורוגז שפטים המה ורשעים יפקדו במו: