בן סירא/פרנקל/יב
(יב, א) כי תגמל חסד דע את אשר לפניך וברכה תהיה לך:
(יב, ב) עשה חסד עם תמימי לב ותהי משכרתך שלמה ואם לא מהם מאת יי תבאך:
(יב, ג) מחזיק ברשעתו לא יצליח וכן קפץ מאביון ידו:
(יב, ד) פתח ידך לישרי לב ולחוטא לא תעזר:
(יב, ה) היטיבה לדכאי רוח ומִזועמֵי אל חשוך ידך:
(יב, ו) למה תיתן לרשע לחמך כי תסעדנו להגדיל עליך עקב ולגמול טובתך יגמלך רע כפלים:
(יב, ז) יי יתעב כל פעלי און וביום נקם ישיב גמולם בראשם:
(יב, ח) לכן היטיבה לטובים, והסתר פניך מרשעים:
(יב, ט) בימי אשר לא ינכר האוהב ובימי עוני לא יתנכר האויב:
(יב, י) אושר אדם רוגז שנאו וביום רעה גם האוהב יפרד:
(יב, יא) השמר משטני נפשך כי כברזל יעלה חלאה כן השנא מעלה אף:
(יב, יב) גם כי ידכה ישוח לפניך שמר נפשך ואל תבטח:
(יב, יג) כראי מלטש תהיה לו אשר הוסר החלאה מעליו:
(יב, יד) אל תמשכהו אחריך פן יהדפך ויקום תחתך ואל תושיבהו לימינך פן יבקש גם כיסאך:
(יב, טו) למה תזכר ישר עצתי כי נהמת באחריתך:
(יב, טז) מי ירחם על המנחש כי ינשך ועל הקרב אל פראי יער כי יטרף:
(יב, יז) כן הולך אחרי פושעים לא ינקה מפשעים:
(יב, יח) כל עוד תעמד יעמד אתך ומוט רגלך איננו:
(יב, יט) נפת תטופנה שפתותיו ובקרבו מתנכל להשחיתך:
(יב, כ) עיניו תרדנה דמעה וכי מצאה ידו לא ישבע דמך:
(יב, כא) כי יקרך אסון יקדם ראשון פניך כעוזר ותחת עזר ישופך עקב:
(יב, כב) יניד ראשו ויספק כפיו יפטיר בשפה וישנה פניו:
קישור לטקסט: https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32846&st=&pgnum=223