בן סירא/פרנקל/ט

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(ט, א) אל תקנא את אשת חיקך פן תאלפה דבר לבשתך:

(ט, ב) אל תגלה לבבך אליה פן תכבד ידה עליך:

(ט, ג) הרחק רגליך מאשה זונה פן תלכד במצודתה:

(ט, ד) אל תאזין לקול משררת פן תדיחך בנכליה:

(ט, ה) אל תתבונן אל בתולה פן ישט לבבך אחריה:

(ט, ו) אל תתן לקדשות נפשך כי תבזנה מהר חילך:

(ט, ז) אל תארב אל כל פנה ואל תשוטט בחוצות גלמודות:

(ט, ח) העלם עינך מאשת חן ואל תביט ליפי זרה:

(ט, ט) כי יפת תאר הפילה רבים ואהבתה כאש צרבת:

(ט, י) רע שבת את אשת איש ולחבק חיק נכריה:

(ט, יא) אל תשת ואל תשכר עמה פן תצוד נפשך ותרד שחת:

(ט, יב) אוהב ישן מפני חדש אל תוציא כי החדש לא יערכנו:

(ט, יג) אוהב מקרוב כיין חדש לא יערבו לנפש עד כי נושנו:

(ט, יד) אל תקנא בעול כי יגדל כי לא תדע אחריתו:

(ט, טו) ואל יהי חלקך עם פעלי און כי עד תפתה לא ישובון:

(ט, טז) לך מנגד לשליט בנפש, ואימת מות לא תבעתך:

(ט, יז) וכי קרבת אליו השמר מאשום כי בטרם תדע נגזרת:

(ט, יח) דע כי רשת פרושה לרגליך ועל צנינים תתהלך:

(ט, יט) חקר רעך בכל מאדך וכי תבקש עצה עם נבון היועץ:

(ט, כ) עם נבונים תהי שיחתך וכל שעשעיך בתורת אלוה:

(ט, כא) אכלי שלחנך יהיו אנשי ישר ויראת יי כל תהלתך:

קישור: [1]