בן סירא/כתב יד A/ד

(ד, א) בני אל תלעג לחיי עני ואל תדאיב נפש עני ומר נ[פש]:

(ד, ב) דֹוֶוה נפש חסירה אל תפוח ואל תתעלם מִמְּדֻכְדָּך נפש:

(ד, ג) אל ת[..]ר מעי דך וקרב עני אל תכאיב:

(ד, ד) אל תמנע מתן ממסכינך ולא תבזה שאולות דל

(ד, ה) ולא תתן לו מקום לקללך:

(ד, ו) צועק מר רוח בכאב נפשו ובקול צעקתו ישמע צורו:

(ד, ז) האהב לנפשך לעדה ולשלטון עוד הכאף רשא: [לפי "מאגרים" צ"ל "לשלטון עיר]

(ד, ח) הט לעני אזנך והשיבהו שלום בענוה:

(ד, ט) הושע מוצק ממציקיו ואל תקוץ רוחך במשפט יושר:

(ד, י) היה כאב ליתומים ותמור בעל לאלמנות:

(ד, י) ואל יקראך בן ויחנך ויצילך משחת · [יש שתי שורות בפסוק י]

(ד, יא) חכמות למדה בניה ותעיד לכל מבינים בה:

(ד, יב) אהביה אהבו חיים ומבקשיה יפיקו רצון מי^יי:

(ד, יג) ותמכיה ימצאו כבוד מי^יי ויחנו בברכת י^יי

(ד, יד) משרתי קדש · משרתיה ואלהו במא ויהא [מדובר כאן בכמה מלים לא ברורים]

(ד, טו) שומע לי ישפט אמת ומאמין לי ייחן בחדרי מבית:

(ד, טז)

(ד, יז) כי בהתנכר אלך עמו ולפנים יבחרנו בנסיונות:

(ד, יח) ועד עת ימלא לבו בי אשוב אאשרנו וגליתי לו מסתרי:

(ד, יט) אם יסור ונטותיהו ויסרתיהו באסורים: [יש שתי שורות בפסוק יט]

(ד, יט) אם יסור מאחרי אשליכנו ואסגירנו לשדדים:

(ד, כ) בני עת המון שמר ופחד מרע ואל נפשך אל תבוש:

(ד, כא) כי יש בֹשֶׁאתֿ משאת עון ויש בשת כבוד וחן:

(ד, כב) אל תשא פניך על נפשך ואל תכשל למכשוליך:

(ד, כג) אל תמנע דבר בעולם אל תצפין את חכמתך:

(ד, כד) כי כאומר נודעת חכמה ותבונה במענה לשון:

(ד, כה) אל תסרב עם האל ואל אלהים היכנע:

(ד, כו) אל תבוש לשוב מעון ואל תעמוד לפני שבלת:

(ד, כז) אל תצע לנבל נפשך ואל תמאן לפני מושלים: [יש שתי שורות בפסוק כז]

(ד, כז) אל תשב עם שופט עול כי כאשר כרצונו תשפט עמו

(ד, כח) עד המות היעצה על הצדק וי^יי נלחם לך · אל תקרא בעל שתים ואל לשונך לא תרגל:

(ד, כט) אל תהי גבהן בלשוניך ורפי ורשִׁיש במלאכתך:

(ד, ל) אל תהי ככלב בביתך ומוזר ומתירא במלאכתך:

(ד, לא) אל תהי ידך פתוחה לקחת וקפוצה בתוך מתן: