בן סירא/דוד כהנא/מז
(א) וגם אחריו עמד נתן, להתיצב לפני דוד.
(ב) כי כחלב מורם מקדש, כן דוד מישראל.
(ג) לכפירים שחק כגדי, ולדבים כבני בשן.
(ד) בנעוריו הכה גבור, ויסר חרפת עולם.
(*ד) בהניפו ידו על קלע, וישבר תפארת גלית.
(ה) כי קרא אל אל עליון, ויתן בימינו עז.
(*ה) להדוף את איש יודע מלחמות, ולהרים את קרן ישראל.
(ו) על כן ענו לו בנות, ויכנוהו ברבבה.
(*ו) בעטותו צניף נלחם, ומסביב הכניע צר.
(ז) ויתן בפלשתים ערים, ועד היום שבר קרנם.
(ח) בכל מעשהו נתן הודות, לאל עליון באמרי כבוד.
(*ח) בכל לבו אוהב עשהו, וכבל יום הודה לו בזמירות.
(ט) בגינות שיר הכין לפני מזבח, וקול מזמור ונבלים תקן.
(י) ויתן לחגים בכל שנה ושנה, הוד פאר וכבוד.
(*י) בהללו את שם קדשו, לפני בקר ירן משפט.
(יא) גם יהוה העביר פשעו, וירם לעולם קרנו.
(*יא) ויתן לו חוק ממלכת, וכסאו הכין עד ירושלים.
(יב) וּבַעֲבוּרוֹ עָמַד אַחֲרָיו, בֵּן מַשְׂכִּיל שׁוֹכֵן לָבֶטַח.
(יג) שְׁלֹמֹה מלך בימי שלוה, ואל הניח לו מסביב.
(יד) אשר הכין בית לשמו, ויצב לעד מקדש.
(טו) מה חכמת בנעוריך, ותצף כיאר מוסר.
(טז) ארץ כסית בחכמתך, ותקלס במרום שירה.
(יז) בשיר משל חידה ומליצה, עמים הסערתה.
(יח) נקראת בשם הנכבד, הנקרא על ישראל.
(*יח) ותצבר כברזל זהב, וכעפרת הרבית כסף.
(יט) ותתן לנשים כסלך, ותמשילם בגויתך.
(כ) ותתן מום בכבודך, ותחלל את יצועיך.
(*כ) להביא אף על צאצאיך, ואנחה על משכבך.
(כא) לחלק העם לשני שבטים, ומאפרים ממלכת חמס.
(כב) אבל אל לא יטוש חסד, ולא יפיל מדבריו ארצה.
(*כב) לא יכרית לבחיריו נין ונכד, וזרע אובהו לא ישמיד.
(כג) ויתן ליעקב שארית, ולבית דוד ממנו שרש.
(*כג) וישכב שלמה מיושש, ויעזב אחריו מנון.
(כד) רחב אולת וחסר בינה, רחבעם הפריע בעצתו עם.
(*כד) עד אשר קם, אל יהי לו זכר.
(*כד) ירבעם בן נבט, אשר חטא והחטיא את ישראל.
(כה) ויתן לאפרים מכשול, להדיחם מאדמתם.
(*כה) ותגדל חטאתו מאד, ולכל רעה התמכר.