בן סירא/דוד כהנא/מו
(א) גבור בן חיל יהושע בן נון, משרת משה בנבואה.
(*א) אשר נוצר להיות בימיו, תשועה גדולה לבחיריו.
(ב) להנקם נקמי אויב, ולהנחיל את ישראל.
(*ב) מה נהדר בנטותו יד, בהניפו כידון על עיר.
(ג) מי הוא לפניו יתיצב, כי מלחמות יהוה נלחם.
(ד) הלא בידו עמד השמש, יום אחד כשנים היה.
(ה) כי קרא אל אל עליון, כאכפה לו אויביו מסביב.
(*ה) ויענהו אל עליון, באבני ברד ואלגביש.
(ו) השליך על גוי אויב, ובנוסם האביד כולם.
(*ו) למען דעת כל גוי חרם, כי צופה יהוה מלחמתם.
(ז) וגם כי מלא אחרי אל, ובימי משה עשה חסד.
(*ז) הוא וכלב בן יפנה, להתיצב בפרע קהל.
(ח) להשיב חרון מעדה, ולהשבית דבה רעה.
(*ח) לכן גם הם בשנים נאצלו, משש מאות אלף רגלי.
(ט) להביאם אל נחלתם, ארץ זבת חלב ודבש.
(*ט) ויתן לכלב עצמה, ועד שיבה עמדה עמו.
(י) להדריכו על במתי ארץ, וגם זרעו ירש נחלה.
(*י) למען דעת כל זרע יעקב, כי טוב למלא אחרי יהוה.
(יא) והשופטים איש בשמו, כל אשר לא נשא לבו.
(*יא) ולא נסוג מאחרי אל, יהי זכרם לברכה.
(יב) [תפרחנה עצמותם כשושנה], ושמם תחליף לבניהם.
(יג) אוהב עמו ורצוי עושהו, המשואל מבטן אמו.
(*יג) נזיר יהוה בנבואה, שמואל שופט ומכהן.
(*יג) בדבר אל הכין ממלכת, וימשח נגידים על עם.
(יד) במצות יהוה צוה עדה, ויפקד אלהי יעקב.
(טו) באמונת פיו דרוש חזה, וגם בדברו נאמן רועה.
(טז) וגם הוא קרא אל אל, כאפכה לו אויביו מסביב.
(*טז) בעלתו טלה חלב, וירעם משמים יהוה.
(יז) בפרע אדיר נשמע קולו, ויכנע נציבי צר, ויאבד כל סרני פלשתים.
(יח) ועת נוחו על משכבו, העיד יהוה ומשיחו.
(יט) כפר ונעלם ממי לקחתי, וכל אדם לא ענה בו.
(*יט) וגם עד עת קצו, נכון נמצא בעיני יהוה.
(כ) ובעיני כל חי, וגם אחרי מותו נדרש.
(כא) ויגד למלך דרכיו, וישא מארץ קולו בנבואה.