בן סירא/דוד כהנא/לה
(א) הושיענו אלהי הכל, והרם פחדך על כל הגוים.
(ב) הרף על עם נכר, ויראו את גבורתיך.
(ג) כאשר נקדשת לעיניהם בנו, כי לעינינו הכבד בנו.
(ד) וידעו כאשר ידענו, כי אין אלוהים זולתך.
(ה) חדש אות ושנה מופת, האדר יד ואמץ זרוע וימין.
(ו) העיר אף ושפוך חמה, והכניע צר והדוף אויב.
(ז) החיש קץ ופקוד מועד, כי מי יאמר לך מה תעשה.
(ח) השבת ראש פאתי מואב, האומר אין זולתי.
(ט) אסוף כל שבטי יעקב, ויתנחלו כימי קדם.
(י) רחם על עם נקרא בשמך, ישראל בכור כניתה.
(יא) רחם ע קרית קדשך, ירושלים מכון שבתך.
(יב) מלא ציון את הודך, ומכבודך את היכלך.
(יג) תן עדות למראש מעשיך, והקם חזון דברק בשמך.
(יד) תן את פעלת קויך, ונביאיך יאמנו.
(טו) תשמע תפלת עבדיך, כרצונך על עמך.
(טז) וידעו כל אפסי ארץ, כי אתה אלהי עולם.
(יז) כל מאכל אוכל גרגרת, אך יש אכל מאכל נעים.
(יח) כל מאכל תסגר בבטן, אך יש מאכל ממאכל תנעם.
(יט) כל זכר תקבל אשה, [אך איש יבחר עלמה].
(כ) חך בוחן מטעמי דבר, ולב מבין מטעמי כזב.
(כא) לב עקוב יתן עצבת, ואיש ותיק ישיבנה בו.
(כב) כל נכה תאכל חיה, אך יש מכה ממכה תנעם.
(כג) תאר אשה יחליץ פנים, ועל כל מחמד עין יגבר.
(כד) ועוד אם יש מרפא לשון, אין אישהּ מבני אדם.
(כה) קנה אשה ראשית קנין, עזר ומבצר ועמוד משען.
(*כה) באין גדר יבער כרם, ובאין אשה נע ונד.
(כו) מי יאמין בגדוד צבא, המדלג מעיר אל עיר.
(כז) כן איש אשר לא קן, המרגיע כאשר יערב.