בן סירא/בן זאב/נא
(א) אורך אלהים ומלך ואהללה שמך בכל יום.
(ב) אספרה שמך בתהלה, ויכלתך מרום לעולם.
(ג) כי הצלת נפשי ממות חשכת משאול חיי.
(ד) מלטת רגלי מדחי ונפשי משחת גאלת.
(ה) פרקתני מיד מבקשי רעתי וממוקשי בליעל דליתני.
(ו) כי מטה למות נפשי וחיי לשאול הגיעו.
(ז) פניתי למושיע ואין לסומך ולא מצאתי.
(ח) חסדי יי זכרתי וטובו כי מעולם המה.
(ט) הפודה כל הבוטחים בו ומצילם מיד חזק מהם.
(י) מן המצר הרימותי קולי שועתי לאלהי מרום.
(יא) אל אדיר ומציל מאין דומיה וחסדך אזכיר תמיד.
(יב) אהלל שמך מאין דומיה, וחסדך אזכיר תמיד.
(יג) כי שמעת בקול שועי ותפלטני מרעה ומיגון.
(יד) על כן אודה שמך לעולם וחסדך אזכיר יום יום.
(טו) אנכי בנעורי בקשתי חכמה מימי עלוני דרכתי בנתיבותיה.
(טז) נער הייתי אל החכמה התפללתי ולפני היכל יי שפכתי שיחי.
(יז) חפשתיה על כל דרכי ולא נחתי עדי מצאתיה.
(יח) כעל בכורי ענבים שש לבי עליה ועד עולם לא אעזבנה.
(יט) דבקה נפשי בה ועיני לא נטו ממנה.
(כ) ותהי לי למורה לקח טוב בה מצאתי.
(כא) כי בכל כחי עבדתיה דרשתי חקרתי ומצאתיה.
(כב) ויי נתן לי לשון למודים חלף עמלי ובה אהללנו.
(כג) שעו אלי בחורים הסבו לבכם אל לקחי.
(כד) עד אנה תעזבו חכמה ונפשכם צמאה אליה.
(כה) הביאו צוארכם בעלה אז תמצאוה.
(כו) כי קרובה היא למשחריה ותמצא לכל דורשיה.
(כז) שאו נא עיניכם וראו כי מעט עמלתי בה ופרי רק עוללתי.
(כח) שמעו לקחי בנעוריכם כי מטמוני זהב תקנו בי.
(כט) עבדו עבודתכם בעתה ותמצאו שכר טוב באחרית.
(ל) ברוך יי לעולם ומהלל שמו לדור ודור.