בן סירא/בן זאב/מו

ספר בן סירה בתרגומו של יהודה ליב בן זאב (וינה, תקע"ד), פרק מ"ו.

ויצא ממנו איש צדיק אהוב בעיני כל חי ונשוא חן בעיני אלהים ואדם משה זכרו לברכה

גדלו ועזו רבה לפני מלכים נצב בעמים רדה יקר יי ראה וקולו שמע

כי נאמנה רוחו עם אל וענותו רבה מכל אדם

ונגש לערפל תורת חיים וחקים ישרים שם בפיו ללמד עדות לישראל ומשפט ליעקב

וירם קדוש כמוהו אהרן משבט לוי לשליח עמו שמו ומהודו אצל עליו

ברית כהנת עולם נתן לו ובבגדי תכלת וארגמן הלבישו לכבוד ולתפארת

וימלא משה את ידיו ובשמן הקדש משחו

והיתה לו כהנה ברית עולם לו ולזרעו כשמש עומד לפניו לשרת בקדש ולברך את עמו

להקריב עולה וזבח ולהקטיר קטרת לכפר על בני ישראל

ויתן לו משמרת פקודתו להורות לעמו חקים ומשפטים

וינצו בו אנשים זרים ויקנאו בו דתן ואבירם ורבו עמו קרח ועדתו

וירא יי וינאץ ויכלם באש אפו

וישם יקרו על אהרן וראשית הקדש נתן לו

אך בארץ נחלה לא יירש ולא חלק בעמו יקח

כי יי חלקו ובית ישראל נחלתו

ואף פינחס בן אלעזר שלישי ליקר בקנאתו אשר קנא במחנה בקרב ישראל

לכן נשבע לו יי לתת לו ברית כהנת עולם

כאשר נשבע לדויד בן ישי לבלתי הסיר שבט מזרעו כן נתן לאהרן כהנה לו ולזרעו

ברוך יי אלהי ישראל אשר נתן להם חכמת לב לשפוט את עמו

שמם לא ישכח לנצח וממשלתם לדורות עולם