בן סירא/בן זאב/יז
אלהים ברא את האדם מעפר וישבהו לעפר
מספר ימים חלק לו וימשילהו בכל
וילבש אותם חכמה וגבורה ועטרם במורא
והִטִּל חתיתם על כל בשר על כל חי ועל כל עוף
בחכמה ועצה מִלא לבם טוב ורע אִלף למו
פה ולשון עין ואזן ברא להם ולב מבין חלק למו
לראות גבורת פעלותיו ולהשכיל נפלאותיו
לשים יראתו עליהם ואת שם קדשו יהללו
בריתו שם בהם וחקי חיים הורה למו
ברית עולם כרת אתם ומשפטיו הודיעם
עין בעין ראו יקר תפארתו ודברת קדשו באזנם שמעו
לאמר השמרו לכם ולא תסורו ופקד גבר על עמיתו
ארחותם לפניו נגלו ולא יעברו מנגד עיניו
לכל העמים הקים מלך וישראל מנת אלהים
כל מעשיהם נגלו לפניו כשמש וכל מחשותם לו נודעו
לא נעלמה רעתם ממנו ואשמתם כתובה לפניו
ישמור כחותם צדקת אדם וישרו כבבת עין
אז יחשוף ידו לגמול ואשמם בראשם ישיב
אפס לשבים יתן יד והממהרים לרע יאבדו
שובו אל יי ותשובון פן תאבדו
שובו מחטאתכם ואל תרגזו
כי מה חפץ לאל במתי אובד כי אם חי חי יודנו
מה שגיא רחמי אל נושא עון שבים
כי לא כבן אדם אל ולא כעצת בני בשר עצתו
מה יזכה אנוש והוא בן תמותה
מה בהיר משמש וחשך ישפנו אף כי יצר אנוש בשר ודם
כל חילי מרום ידין אל ואף כי בני בשר עפר ואפר
מי יכׂל למלל עלילותיו או מי יספר גבורותיו
תבל ומלאהּ יחדיו תבולנה ויי לבדו חי ולנצח
זך וישר יי ואפס בלעדו וכל מעשיו תמים יחדיו
הוא ערך מעשיו במשטר סדרים ובדברו כלם יעמׂדו
עליהם אין להוסיף ומהם אין לגרוע מה לב אנוש כי יכילם
בהשלים אנוש מה חסרונו ומה יתרונו מה טובתו ומה רעתו
וצבא אנוש אם רבו ימיו מאה שנה כטפה מן הים וכגרגיר מן החול
ואלף שנים באין כיום אחד מחיי עולם
על כן האריך להם רוחו ושפך רחמיו עליהם
כי ידע מה אחריתם על כן הִרבה לסלוח
רחמי אנוש על שאר בשרו ורחמי יי על כל מעשיו
מורה ומיסר מאלף ומוכיח אותם כרועה נאמן ינהל עדרו
אשרי אדם קוה לרחמיו ואיש משפטו ישא