במדבר רבה כ ד
ד. [ עריכה ]
"ויאמר מואב אל זקני מדין" מה טיבן של זקני מדין כאן שהיו רואין את ישראל נוצחין שלא כדרך הארץ ואמרו מנהיג שלהן במדין נתגדל נדע מהן מה מדותיו אמרו לו זקני מדין אין כחו אלא בפיו אמרו להם אף אנו נבוא כנגדן עם אדם שכחו בפיו.
"ויאמר מואב אל זקני מדין" והלא את מוצא שמדינים נלחמים עם המואבים שנאמר (בראשית לו, לה): "המכה את מדין בשדה מואב" והשנאה ביניהם מעולם משל לשני כלבים שהיו מריבים זה עם זה בא זאב על אחד מהן אמר השני אם איני עוזרו היום הורג את זה ולמחר יבא עלי לפיכך נתחברו מואב עם מדין.
"עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור" מה שור כחו בפיו אף אלו כחן בפיהן מה שור כל מה שמלחך אין בו סימן ברכה אף אלו כל אומה שנוגעים אין בהם סימן ברכה מה שור מנגח בקרניו אף אלו מנגחין בתפלתן שנאמר (דברים לג, יד): "וקרני ראם קרניו".
"בלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא" והלא מתחלה נסיך היה שנאמר (במדבר לא, ח): "את אוי ואת רקם [ואת צור]"אלא משנהרג סיחון המליכוהו תחתיו בעת ההיא שגרמה לו שעה: