במדבר רבה כא ב

<< · במדבר רבה · כא · ב · >>


ב. עריכה

"וידבר משה אל ה'" "יפקוד ה' וגו'" הלכה אם ראה הרבה אוכלוסין של בני אדם אומר בא"י אלהינו מלך העולם חכם הרזים כשם שאין פרצופותיהן דומין זה לזה כך אין דעתן שוין זה לזה אלא כל אחד ואחד יש לו דעה בפני עצמו וכה"א וכן הוא (הכתוב) אומר - כך אנו מוצאים בפסוק (איוב כח, כה) "לעשות לרוח משקל" לרוחות של כל בריה ובריה תדע לך שהוא כן שכן משה מבקש מן הקב"ה בשעת מיתה אמר לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך דעתן של כל אחד ואחד ואין דעתן של בניך דומין זה לזה וכשאני מסתלק מהן בבקשה ממך מנה עליהם מנהיג שיהא סובלם לאחד ואחד לפי דעתו שנאמר "יפקד ה'" הרוח אינו אומר אלא הרוחות זש"ה זה שאמר הכתוב (ישעיה מה, יא): "האותיות שאלוני על בני ועל פועל ידי תצוני" משל למה"ד למה הדבר דומה למלך שנשא אשה והיה לו שושבין בכל זמן שהמלך כועס על אשתו השושבין מפייס ומתרצה המלך לאשתו בא השושבין למות התחיל מבקש מן המלך בבקשה ממך תן דעתך על אשתך אמר לו המלך אם אתה מצוני על אשתי צוה את אשתי עלי שתהא זהירה בכבודי כביכול כך אמר לו הקדוש ברוך הוא על שאתה מצווני עליהם יפקד ה' צוה אותם שיהיו זריזין בכבודי מה כתיב (במדבר כח, ב): "צו את בני ישראל את קרבני לחמי" תחלה הסדיר להן הקרבנות: