במדבר רבה יט לג
לג. [ עריכה ]
ד"א "אז ישיר ישראל" זה אחד מג' דברים שאמר משה לפני הקב"ה וא"ל למדתני אמר לפניו רבש"ע מנין ישראל יודעין מה עשו לא במצרים נתגדלו וכל מצרים עובדי עבודת כוכבים הם וכשנתת את התורה לא נתת אותה להם ואף לא היו עומדין שם שנאמר (שמות כ,): "ויעמד העם מרחוק" ולא נתת אותה אלא לי שנאמר (שם, ואל משה אמר עלה אל ה') וכשנתת את הדברות לא נתת להם לא אמרת אני ה' אלהיכם אלא (שם, אנכי ה' אלהיך) לי אמרת שמא חטאתי אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך יפה אמרת למדתני מכאן ואילך אני אומר בלשון אני ה' אלהיכם השניה כשאמר לו הקב"ה פוקד עון אבות על בנים אמר משה רבש"ע כמה רשעים הולידו צדיקים יהיו נוטלין מעונות אביהם תרח עובד צלמים ואברהם בנו צדיק וכן חזקיה צדיק ואחז אביו רשע וכן יאשיה צדיק ואמון אביו רשע וכן נאה שיהו הצדיקים לוקין בעון אביהם אמר לו הקדוש ברוך הוא למדתני חייך שאני מבטל דברי ומקיים דבריך שנאמר (דברים כד,): "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות וחייך" שאני כותבן לשמך שנאמר (מ"ב יד,): "ככתוב בספר תורת משה אשר צוה ה' וְגוֹ'" השלישית כשאמר לו הקב"ה עשה מלחמה עם סיחון אפי' הוא אינו מבקש לעשות עמך את תתגר בו מלחמה שנאמר (דברים ב,): "קומו סעו ועברו את נחל ארנון" ומשה לא עשה כן אלא מה כתיב למעלה ואשלח מלאכים א"ל הקדוש ברוך הוא חייך שאני מבטל דברי ומקיים דבריך שנאמר (שם, כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום) כיון שלא קבל סיחון הפילו הקדוש ב"ה מפניהם שנאמר (שם, ונך אותו ולא עוד אלא אף אותן שהטמינו עצמן במערות להרגן) רמז הקב"ה להר ורצץ אותן שנאמר (תהלים עד,): "שברת ראשי תנינים על המים רצצת ראשי לויתן" משל הדיוט אומר נתת פת לתינוק הודיע לאמו אמר הקדוש ברוך הוא מנין ישראל יודעין מה טובה עשיתי להם מה עשה הרחיקו ההרים זה מזה ושטפו אותן הנחלים שנאמר ואשד הנחלים והיו ישראל עוברים ואומרים שירה אז ישיר ישראל אמרו ישראל עליך לעשות לנו נסים ועלינו לברך ולקלס לשמך (שם, לה' הישועה על עמך ברכתך סלה) ועל המים נגזר על משה ולא נזכר בשירה אמר משה רבש"ע אחר כל נסים שעשית להם אני מת מתחת ידיהם מן המדבר נתת להם את התורה שנאמר וממדבר מתנה ומתחת ידי נחלו אותה שנאמר וממתנה נחליאל נחלו אל ומשנחלו גזרת עלי מיתה שנאמר ומנחליאל במות ומנחל בא מות ומבמות הגיא אשר בשדה מואב שנאמר (דברים לד,): "ויקבור אותו בגי בארץ מואב" אמר איוב (איוב לד,): "אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כולם":