במדבר רבה טז כה
כה. [ עריכה ]
אמר לו משה "שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה והמתה את העם הזה כאיש אחד" שלא יהיו אומות העולם אומרים אלהי כנען קשים הם מאלהי מצרים אלהיהן של מצרים שקר הם אבל של כנען של בעל הם "ואמרו אל יושב מבלתי יכולת ה'" מפני שלא היה לו יכולת להוסיף להם מזונות הוציאם להמיתם במדבר ואין לשון יכולת אלא מזונות כמה דתימא (מ"א ה, כה): "עשרים אלף כור חטים מכולת לביתו".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף שלא יהיו אומ"ה נוהגין בך כאכזרי לומר בא דור המבול ואבדן בא דור הפלגה ובאו סדומים ובאו מצרים ואבדן אף אלו שקראן "בני בכורי" הרי הוא מכלה אותן כלילית הזו שאינה מוצאה כלום והיא הופכת על בניה כך.
"מבלתי יכולת ה'" אמר משה רבון העולמים "כי עין בעין נראה" אתה מהו כי עין בעין אמר ריש לקיש הרי מאזנים מעוין אתה אומר "אכנו בדבר" ואני אומר "סלח נא" נראה של מי עומד שנאמר {{צמד|ויאמר ה' סלחתי כדברך{{מצ|.
אף על פי כן לא בטלה גזירתו של הקדוש ברוך הוא שאמר למשה "ואעשה אותך" העמיד ממנו ששים רבוא שנאמר (דה"א כג, יז): "ובני רחביה רבו למעלה".
ולעתיד לבא הקב"ה מכנסן שנאמר (ישעיה מט, יב): "הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים" והגליות באים עמהם והשבטים שהם נתונים לפנים מן סמבטיון ושלפנים מן הרי חשך הם מתכנסין ובאין לירושלים אמר ישעיה (שם, ט) "לאמר לאסורים צאו" אלו שנתונים לפנים מן סמבטיון "ולאשר בחשך הגלו" אלו שנתונים לפנים מן ענן של חשך "ועל דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם" אלו שנתונים בדפנו של אנטוכיא אותה שעה הם נגאלים ובאו לציון בשמחה שנא' (שם נא, יא) "ופדויי ה' ישובון וגו'":