במדבר רבה טז ז

<< · במדבר רבה · טז · ז · >>

ז.    [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים" אע"פ שאמר הקדוש ברוך הוא שלח לך לא היה מן הקדוש ברוך הוא שילכו למה שכבר אמר להן הקב"ה שבחה של א"י (דברים ח, ז): "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ וְגוֹ'" וכה"א וכן הוא (הכתוב) אומר - כך אנו מוצאים בפסוק (שם יא, י) "כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְגוֹ'" ועד שהם במצרים אמר (שמות ג, ח): "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִיא אֶל אֶרֶץ וְגוֹ'" הכתוב אומר (שם יג, כא) "וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן" ומהו "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים" אלא ישראל הן בקשו הדברים הללו שבשעה שהגיעו לירש את התחומין אמר להם הקב"ה (דברים א, כא): "רְאֵה נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ" באותה שעה נתקרבו ישראל אצל משה שנאמר "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם" זהו שאמר עזרא (נחמיה ט, יז): "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתֶיךָ וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נפלאותיך" וכה"א וכן הוא (הכתוב) אומר - כך אנו מוצאים בפסוק (במדבר יא, לג): "לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה" אלא אמרו (דברים א, כב): "נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וַיַּחְפְּרוּ לָנוּ" אלא שלא האמינו וכן בדוד הוא אומר (תהלים עח, כב): "כי לא האמינו באלהים" וכתיב (שם, י) "וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת".

ר' יהושע אומר למה היו דומין למלך שזימן לבנו אשה נאה ובת טובים ועשירה א"ל המלך זמנתי לך אשה נאה ובת טובים ועשירה א"ל הבן אלך ואראה אותה שלא היה מאמין לאביו מיד הוקשה הדבר והרע לאביו אמר אביו מה אעשה אם אומר לו איני מראה אותה לך עכשיו הוא אומר כעורה היתה לפיכך לא רצה להראותה לסוף א"ל ראה אותה ותדע אם כזבתי לך ובשביל שלא האמנת בי קונם שאין אתה רואה אותה בביתך אלא לבנך אני נותנה וכך הקדוש ברוך הוא אמר לישראל "טוֹבָה הָאָרֶץ" ולא האמינו אלא אמרו "נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וַיַּחְפְּרוּ לָנוּ" אמר הקב"ה אם מעכב אני עליהם הם אומרים על שאינה טובה לא הראה אותה לנו אלא יראו אותה ובשבועה שאין אחד מהם נכנס לתוכה שנאמר "אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ" אלא לבניהם אני נותנה: