במדבר רבה טז ב
ב. [ עריכה ]
זש"ה זה שאמר הכתוב (תהלים עו, ו): "אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם" - "אֶשְׁתּוֹלְלוּ" אלו משה ואהרן ששלחו המרגלים ובאו ואמרו לשון הרע על הארץ ולא היו יודעין מה לעשות אלא אף משה ואהרן נתרשלו את ידם מיד עמד כלב ושתק כל אותן אוכלוסין שנאמר "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם" עמד לו על הספסל והיה משתקן ואומר הס והם שותקין לשמוע ממנו אמר להם "טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד" אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה טובה גדולה אני מחזיק לו שנאמר (דברים א, לו): "זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה" מהו זולתי לזה אתי יותר מששים רבוא מכם אתם לא מצאתם ידיכם אלא כשלתם לכך נאמר "אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב" כל כך למה על שהיו שלוחין טפשין אמר שלמה (משלי כו, ו): "מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל":