במדבר רבה ב ד
ד. [ עריכה ]
"אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת" הה"ד (שיר ו, י): "מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה וְגוֹ'" קדושים וגדולים היו ישראל בדגליהם וכל האומות מסתכלין בהם ותמהין ואומרים "מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה וְגוֹ'" אומרים להם האומות (שיר ז, א): "שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית" הדבקו לנו בואו אצלנו ואנו עושין אתכם שלטונים הגמונים דוכסין אפרכין אסטרטליטין "שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ" ואין נחזה אלא שררה שכן אמר יתרו למשה (שמות יט, כא): "ואתה תחזה וגו'" "שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ" וישראל אומר "מַה תֶחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית" מה גדולה אתם נותנים לנו שמא "כִּמְחוֹלַת הַמַּחֲנָיִם" שמא יכולים אתם לעשות לנו כגדולה שעשה האלהים במדבר דגל מחנה יהודה דגל מחנה ראובן דגל מחנה דן דגל מחנה אפרים יכולים אתם לעשות לנו כך.
"מַה תֶחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית" מה גדולה אתם נותנים לנו שמא "כִּמְחוֹלַת הַמַּחֲנָיִם" שמא יכולים אתם ליתן לנו כגדולה שעשה לנו האלהים במדבר שהיינו חוטאים והוא מוחל לנו ואומר לנו "והיה מחניך קדוש" אף בלעם הביט בהם ויצאה עינו כנגדן שלא היה יכול ליגע בהם שנאמר (במדבר כד, ב): "וישא בלעם את עיניו" אלו הם הדגלים התחיל אומר מי יכול ליגע בבני אדם אלו מכירין את אבותיהם ואת משפחותיהם שנאמר "שוכן לשבטיו" מיכן למדנו שהיו הדגלים גדולה וגדר לישראל לכך נאמר "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ":