בלילות לא שנת

בְּלֵילוֹת לֹא-שְׁנָת\רחל בלובשטיין

מַה לֵּאֶה הַלֵּב בְּלֵילוֹת לֹא-שְׁנָת,
בְּלֵילוֹת לֹא-שְׁנָת מַה כָּבֵד הָעֹל.
הַאֶשְׁלַח יָדִי לְנַתֵּק הַחוּט,
לְנַתֵּק הַחוּט וְלַחְדֹּל?

אַךְ הַבֹּקֶר אוֹר; בְּכָנָף זַכָּה
עַל חַלּוֹן חַדְרִי הוּא דוֹפֵק בַּלָּאט.
לֹא אֶשְׁלַח הַיָּד לְנַתֵּק הַחוּט.
עוֹד מְעַט לִבִּי, עוֹד מְעָט!

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).