בכור שור על במדבר טז

פסוק א

פסוק ג

פסוק ד

פסוק ה

פסוק ו

פסוק ז

פסוק ח

פסוק ט

פסוק יא

פסוק יב

פסוק יג

פסוק יד

פסוק טו

פסוק יט

פסוק כב

פסוק כג

פסוק כה

פסוק כו

פסוק כז

פסוק כח

פסוק כט

פסוק לב

פסוק לד

נסו לקולם. כי כשפחתה האדמה תחתיהם היו צועקים ובאותה שעה יצאה אש ושרף את החמשים ומאתים [וכל שכן קרח אלא שלא פרט בשביל אחד והא דכת' "ותבלע אתם ואת קרח במות העדה"] כיון שנבלע אהלו וכל אשר לו קורא אותו נבלע אי נמי [בליעה בלשון מיתה כמו "אזי חיים בלעונו"] מיהו רבותינו אמרו שהוא היה מן הבלועים ומן השרופים. בא וראה כמה קשה המחלוקת שאפי' הטף שאינם בעי עונשים ולא ידעו טוב ורע לקו: